מפתח לתורת כ"ק אד"ש

לקוטי שיחות חל"ה ע' 150 (וישלח ג)

קיצור

ברש"י (לד, א): "בת לאה ולא בת יעקב, אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה שאף היא יצאנית היתה שנאמר ותצא לאה לקראתו". 

וצריך להבין, מדוע מביא רש"י פירוש שתוכנו גנות של דינה ולאה, הרי אפילו "בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב"? ועוד קשה שלכאורה יציאת לאה היה ענין טוב, וכפירוש רש"י "שהיתה מתאוה ומחזרת להעמיד שבטים"?

והביאור: תוכן יציאת דינה היתה למעליותא, ומובן מעצמו על פי פירוש רש"י. דרש"י פירש שיעקב נענש מפני שהחביא את דינה כדי שעשו לא יראנה וישאנה, ונענש על זה כי דינה היתה מחזירה את עשו למוטב. ואם כן יש לומר שיציאת דינה היתה כדי להשפיע על בנות הארץ, וענין זה היה בה מצד היותה בת לאה ולא בת יעקב דהרי יעקב החביאה מעשו.

ועבודה זו היתה בלאה כי "היו אומרים שני בנים ליצחק כו' הגדולה לגדול", שהכונה בזה הוא שבכח לאה לברר את עשו. 

(ואף שלאה לא רצתה להינשא לעשו, מ"מ מצד זה שהיתה מאמהות, שענינם לחלק לגלות ולפרט את ההשפעה מהאבות לשבטים, גילתה ענין זה בילדיה). 

ויש לומר שיציאת דינה פעל בבנות הארץ, שהרי כל אנשי העיר נימולו לפני שנהרגו, ובנות הארץ נשבו על ידי בני יעקב.

וההוראה: שנשי ובנות ישראל - שבטבעם יכולים לפעול על הזולת - צריכים להשתדל בזה באופן צנוע ומתאים.  

Heading