ברש"י (לא, י): "וברודים: תרגומו ופציחין כו' חוט של לבן מקיף את גופו סביב וחרברבורת שלו פתוחה ומפולשת מזו אל זו ואין לי להביא עד מן המקרא". 

והנה הראב"ע מפרש ש"ברודים" הם הטלואים שנזכרו בפרשה לפני כן, ואילו לרש"י ה"ברודים" הם מין חדש. 

והביאור בזה: יש לפרש את ההוספה דחלום יעקב על המקלות בכמה אופנים: (א) שהמלאך הבטיח לו שההנהגה הטבעית דהמקלות תפעל פעולתה. (ב) שגם פעולות המקלות היה בדרך נס, והמקלות היה רק כדי להעלים את הנס. (ג) שההוספה ע"י מקלות היה על פי טבע, והחלום היה הוספה בצאן לבן בדרך נס. 

ויש לומר שרש"י סובר כאופן הג', דהרי כותב שאף שלבן לקח את כל הצאן העקודים כו' מ"מ המלאך הביאם לעדר יעקב בדרך נס, ולכן אומר רש"י שברודים הם מין חדש (וניסי) נוסף על המינים שבאו ע"י המקלות (בדרך הטבע).

מיינה של תורה: עקודים נקודים וברודים הם ג' עולמות הכללים, והמשכת הפשיטות דא"ס - לובן העליון - הוא ע"י יעקב. והנה, בענין הקו ישנם כמה דיעות: (א) הקו הוא מכח הגבול שבא"ס - שורש הנהגה טבעית - ולכן ההמשכה שע"י המקלות הי' ע"פ טבע. (ב) ענין הקו הוא שהאור הבל"ג - שורש הנהגה ניסית - בא בבחי' קו, וע"פ שיטה זו פעולת המקלות הי' באופן ניסי. (ג) פנימיות הקו הוא מכח הבל"ג וחיצוניות הקו הוא מכח הגבול - שלכן היו ב' הענינים: המקלות פעלו על פי טבע, והבטחת המלאך היה בדרך נס.

ודוקא ע"י הולדת הצאן שע"י המלאכים נולדו הברודים בדרך נס, כי הגילוי דפנימיות הקו הוא בעולם הברודים. 

ובעבודה: "חוט של לבן" הוא הפשיטות דעצם הנפש, ועצם הנפש פועל הן בכוחות המקיפים - "מקיף את כל גופו", והן בכוחות פנימיים - "וחרברבורת שלו פתוחה ומפולשת מזו אל זו".