בענין התפילות ישנם ב' סדרים: (א) שחרית היא התפילה הראשונה (שלכן מתחילה המשנה בביאור תפילת השחר), וערבית היא האחרונה. (ב) שערבית היא הראשונה (כסדר בריתו של עולם ברישה חשוכא והדר נהורא), שלכן ישנה קס"ד שאם שכח להתפלל מנחה אינו יכול להתפלל ערבית פעמיים.

והביאור: בתפילות ישנם ב' ענינים: (א) עצם התפילה שהיא בקשת צרכיו, וזהו בדוגמת מעשה בראשית ש"ברישא חשוכא". (ב) מצד האדם המתפלל, שהאדם צריך לבקש את צרכיו במצב של דביקות ואהבה ויראה, דתפילה היא עבודה שבלב, והעבודה שבתפילה היא קדשים, ובקדשים הלילה הולך אחר היום. 

בפנימיות הענינים: ענין "מעשה בראשית" שבתפילה הוא העבודה בבירור העולם, שבזה "ברישא חשוכא" - כי זהו מדרגת עולם הזה מצד עצמו - "והדר נהורא" - ע"י עבודת הבירורים. וה"קדשים שבתפילה" הוא ענין גילוי הנשמה והעבודה בקדושה גופא, ומצד זה "הלילה הולך אחר היום", כי "היום" הוא גילוי אור, "ולילה" הוא חושך - המדרגה שלמעלה מגילוי.