עה"פ (לא, יז) "וחרה אפי גו' ועזבתים והסתרתי פני מהם גו'", מפרש רש"י: "והסתרתי פני: כמו שאיני רואה בצרתם".

וצריך להבין הרי לכאורה הסתרת פנים פירושה ענין של כעס – היפך "יאר ה' פניו אליך". ומדוע מפרש "כמו שאיני רואה אותם" – העדר ההשגחה, דלכאורה השגחה הוא בחי' "עיני ה'" ולא כללות הפנים? ומדוע מגביל את העדר הראי' דוקא ל"צרתם" ואינו אומר בכללות "כמו שאיני רואה אותם"? ומזה משמע שכונת רש"י אינה להעדר ההשגחה שהיא הסיבה לה"רעות", אלא להעדר ההשגחה שבא אחרי שבאו הרעות והצרות. ולכאורה הרי בפסוק נאמר "והסתרתי" גו' ואח"כ "ומצאוהו"?

והביאור בפשטות: בכתוב נאמר "ועזבתים גו'" ואח"כ "והסתרתי", ולכאורה לאחרי "ועזבתים" מהי ההוספה אח"כ "והסתרתי", הרי העדר ההשגחה ד"ועזבתים" הוא הרבה יותר מ"והסתרתי"?

ולכן צריך לומר ש"ועזבתים" הוא הגורם להצרה, ו"הסתרתי" הוא לאחר שהרעה באה, ופירוש "והסתרתי" הוא "כמו שאיני רואה בצרתם". וזהו שמדגיש רש"י "כמו" - דא"א  לומר "שאיני רואה בצרתם" שהרי כל כוונת הצרה היא שבנ"י יתעוררו בתשובה, ולכן מדגיש רש"י "כמו" שרק נראה שהקב"ה אינו רואה, אך מיד כשעושה תשובה מתגלה שהקב"ה רואה ורואה.

וזהו דיוק הלשון "והסתרתי" ולא "וכסיתי", דכיסוי מתייחס אל הדבר המכוסה עצמו, ואילו הסתר מתייחס רק לגבי הזולת. ולכן נאמר "והסתרתי" כי ההסתר היא רק לגבי בנ"י, אך אליבא דאמת בודאי רואה הקב"ה בצרתם.