על הפסוק "וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמורי" מפרש רש"י (כא, כא) "וישלח ישראל מלאכים: ובמקום אחר תולה השליחות במשה, שנאמר ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, וכן וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום, וביפתח הוא אומר וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום וגו', הכתובים הללו צריכים זה לזה, זה נועל וזה פותח, שמשה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל". 

וצריך להבין הרי אין דרכו של רש"י לפרש קושי שיתעורר מהפסוקים שלאחר זה? ומהו הביאור בלשון רש"י "ובמקום אחר תולה השליחות במשה", "זה נועל וזה פותח"? 

והביאור בזה: מובן בפשטות שהמלאכים לאדום והמלאכים לסיחון היו שניהם על ידי משה בשליחות כל ישראל, ואם כן קא סלקא דעתך שטעם השינוי - שבאדום תולה השליחות במשה "וישלח משה מלאכים" - הוא שבאדום הי' השליחות בציווי ה', משא"כ במלאכים דסיחון - שתלה השליחות בבני ישראל "וישלח ישראל מלאכים" - לא היה ציווי על זה מהקב"ה [כמפורש ברש"י כאן (כא, כב)]. וכדי לשלול פירוש זה אומר רש"י ש"במקום אחר תולה השליחות במשה", שגם בשליחות לסיחון תלה השליחות במשה, ולכן צריך לומר שהכתובים האלו צריכים זה לזה, שאילו נאמר רק "וישלח ישראל" היה "זה נועל" את הפירוש והיינו צריכים לפרש שהשליחות תלויה בישראל כי לא היה ציווי על זה (כנ"ל), אך "זה פותח" שהדבר תלוי גם במשה כי "משה הוא ישראל וישראל הם משה". 

"שמשה הוא ישראל" מפני שנשיא הדור הוא ככל הדור - שנשיא הוא איש ציבורי בעצם ולכן כל עשיותיו הם בשביל כל הדור, ו"ישראל הם משה" מפני ש"הנשיא הוא הכל" שפירושו (לא שמהותו של הנשיא הוא כל אנשי הדור אלא) שכל צרכי הדור מקבלים ממשה, נמצא ש"ישראל הם משה".

מענינים המופלאים שבפרש"י: רש"י אומר שנשיא הדור הוא ככל הדור - דלא כהמדרש שאומר ראש הדור - דראש הדור קאי על הענינים שעושה בתור ראש ועבור דורו, אך נשיא הדור הוא מנושא בעצם, שמצד אחד כל עניניו הם בהתנשאות משאר הדור, אך מצד שני כל הענינים שלו שייכם ונמשכים לכל הדור. 

והנה, בכמה שנים קוראים פרשת חוקת בין ג' תמוז לי"ב תמוז, שענין הנ"ל היה בהדגשה יתירה אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר שהתעסק בכל השטחים, וההתעסקות היה במסירות נפש, וראו במוחש שנשיא הדור הוא ככל הדור והנשיא הוא הכל.