כתב המחבר בשולחן ערוך שעיקר מצות טלית קטן הוא ללבשו על בגדיו. והמגן אברהם מביא מהאר"י ז"ל דטלית קטן צריך להיות דוקא תחת הבגדים.

וכן בענין הציציות ישנם חילוקי מנהגים. דמדברי האר"י ז"ל, שציצית הם בחינת פנימיות ולכן צריכים להיות מכוסים, משמע שגם הציציות צריכות להיות תחת הבגדים. ואם כן צריך לבאר את המנהג ללבוש הציצית מתחת לבגדים – ומכל מקום מגלים את הציציות.

והביאור: אפשר לבאר את מצות ציצת בשני אופנים: (א) ש"וראיתם אותו" הוא גדר המצוה. ומתאים לפירוש רש"י שציצית הוא מלשון מציץ על שם "וראיתים אותו". 

(ב) הראיה הוא ענין נוסף בציצית. ומתאים לפירוש רש"י שציצית מלשון ציצית הראש. ומתאים לדברי הרמב"ם שלאחר שמבאר שעל האדם להשתדל לקיים מצוות ציצית מבאר – בהלכה שלאחר זה – שציצית מביאה לזכירת כל המצות.  

ועל פי אופן זה מקיימים מצוות ציצת גם כשלא רואים את הציצית.

והנה בתקנת חז"ל דטלית קטן יש לומר שהמחבר סובר שטעם התקנה הוא כדי שיהיה ראיה. משא"כ האר"י ז"ל סובר התקנה היתה כדי שיהיה קיום מצוות ציצית תמיד – לפי שבטלית קטן אינו נוגע "וראיתם".

והנה טעם האר"י ז"ל הוא שהטלית קטן הוא בחינת פנימיות, ולכן גם הראיה הוא ענין הסתכלות פנימית. וזהו טעם הנוהגים שהציצית יהיה מבחוץ כי רוב בני ישראל זקוקים לחיזוק בזכירת כל המצוות על ידי ראיה כפשוטה.