ברש"י (יג, ג): "כולם אנשים: כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות ואותה שעה כשרים היו". ולכאורה איך מתאים עם זה שמשה קרא להושע יהושע, שהתפלל "י-ה יושיעך מעצת המרגלים"?

והביאור שמשה שלחם "לתור" והוא רק לראות ולהודיע את מה שראו, אך לא להסיק מסקנות ולחשוב תחבולות איך לכבוש את הארץ. והנה משה ראה שהאנשים מחשיבים את עצמם, וחושבים שעליהם לתת עצה, ולכן אמר "יושיעך מעצת המרגלים" אפילו מעצה טובה, כי גם נתינת עצה הוא ענין בלתי רצוי (אך מכל מקום "באותה שעה כשרים היו" כי לא נתכוונו לתת עצה רעה).