בסוף פרשתנו, בדיני עבד עברי הנמכר לישראל נאמר (כה, מב): "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים", ואח"כ בעבד עברי הנמכר לעכו"ם נאמר (כה, נה): "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם", ובשני פסוקים אלו ביאר רש"י "עבדי הם: שטרי קודם", וצריך להבין מדוע הוצרך רש"י לכפול פירושו (דבתו"כ אינו כופל את הפירוש)?

והביאור: בטעם פרטי הדינים דעבד עברי אפשר ללמוד בב' אופנים: (א) שאינו עבד אלא שכיר (ב) הוא עבד אלא שהתורה הגבילה את העבדות שלו. 

והנה מרש"י משמע שסובר שעבד עברי הנמכר לישראל הוא עבד כאופן הב' (דרש"י מפרש "עבודת עבד: עבודה של גנאי שיהא ניכר בה כעבד" - שמשמע שבאמת הוא עבד והחיסרון הוא שניכר בה כעבד. ועוד ראיות). וא"כ הפירוש "שטרי קודם" הוא שאף שהוא עבד מ"מ הגביל הקב"ה את העבדות שלו. 

והנה, בנוגע לנמכר לעכו"ם - ששם המדובר אינו בהנהגת העכו"ם כלפי העבד אלא החיוב לגאול את העבד - קשה מה צורך בטעם "כי לי בני ישראל עבדים" נוסף על הטעם הפשוט (שמביא רש"י) כדי שלא יטמע בין העכו"ם? ולכן צריך לומר שבנמכר לעכו"ם פירוש "שטרי קודם" הוא שבכלל אינו נחשב לעבד (כאופן הא' הנ"ל). וא"כ מובן מדוע כופל רש"י פירושו על "שטרי קודם" - שהרי פירוש "שטרי קודם" בנמכר לעכו"ם (שאינו עבד) שונה מהפירוש "שטרי קודם" בנמכר לישראל (שהוא עבד אלא שישנם הגבלות לעבדות). 

והנה, טעם חילוק זה בין נמכר לישראל לנמכר לעכו"ם מרמז רש"י בתיבות שמעתיק מהפסוק - שבנמכר לישראל מפרש "שטרי קודם" על "עבדי הם", ובנמכר לעכו"ם מפרש על התיבות "כי לי בנ"י עבדים". דהנה, אף שכל הארץ של הקב"ה מ"מ מובן שישנם חילוקים בזה - וכמשל דמלך בשר ודם שישנם חילוקים בין כל המדינה לנכסיו ועבדיו. ובנ"י הם בבחי' עבד מלך מלך - "עבדי הם", ולכן נמכר לישראל נחשב לעבד כי גם רבו הוא עבד מלך של הקב"ה וא"כ אין כאן ירידה לעבד, משא"כ נכרים שאינם עבדי ה' א"כ בנמכר לעכו"ם לא חלה העבדות כי "שטרי קודם" - "כי לי בנ"י עבדים".