במדרש נאמרו כמה וכמה טעמים על מיתת שני בני אהרן, "מחוסרי בגדים נכנסו למשכן", "לא היו להם נשים", "לא היו להם בנים" כו'. 

והנה, על פי המבואר בדא"ח שחטא בני אהרן היה שהיה להם "רצוא" בלא "שוב", שזהו התוכן דכל הטעמים הנ"ל, יש לומר שכל זה מרומז בכתוב בזה שנכפל "וימותו" לאחר "בקרבתם אל ה'", דיש לומר שהכוונה הוא שנתקרבו אל ה' ללא "שוב", אלא באופן ד"וימותו".

דהנה, ה"רצוא" צריך להיות באמת, "ובכל מאדך", ואם כן לכאורה איך שייך שיהיה בתנועה ד"שוב", דלכאורה התנועה ד"שוב" הוא הגבלה ב"רצוא"? והביאור: שצריך להיות "נכנס בשלום" - שה"רצוא" אינו מפני ש"קרבת אלוקים לי טוב" אלא מפני שזהו רצון ה' (דזהו "בזאת יבוא אהרן אל הקודש", "זאת" הו"ע יראה וביטול), ואזי יהיה "שוב", כי רצון ה' הוא שיהי' דירה בתחתונים.

והנה, ענין זה הוא הוראה לכל אחד. דלכל אחד ישנם זמני התעוררות, וצריך שהתעוררות תומשך באופן ד"שוב".

והנה, בהמשך הענין נאמר "וכפר בעדו ובעד ביתו", שקאי על אשתו, וההוראה הוא שגם בשעה שהוא לפני ולפנים, צריך שבני ביתו יהיו מתאימים לדרגתו. ועוד זאת שחובה על נשי ישראל לוודא של"רצוא" של הבעל יהיה גם "שוב", שידע שעל ידי הוספה בלימוד התורה לא יחסר בפרנסה, וכשהבנים ילמדו תורה במשך כל היום לא יחסר בההסתדרות, ואדרבא על ידי לימוד התורה, "בחוקותי תלכו", יהיה "ונתתי גשמיכם בעתם גו'".