מפתח לתורת כ"ק אד"ש

לקוטי שיחות חל"ב ע' 54 (שמיני א)

קיצור

ברש"י (ט, יב): "וימציאו: לשון הושטה והזמנה". והנה, בפשטות כוונת רש"י הוא לשלול את הקס"ד ש"וימציאו" הוא מלשון מציאה, אלא הפירוש הוא "לשון הושטה והזמנה". אך צריך להבין הרי הושטה והזמנה הם ב' ענינים שונים ומהו ההכרח ש"וימציאו" כולל שניהם?

ויש לומר שכוונת רש"י הוא לתרץ השינוי בלשון הכתובים, דלעיל גבי עגל החטאת נאמר (ט, ט)  "ויקריבו בני אהרן את הדם איליו", ולעיל (א, ה) ביאר רש"י ש"והקריבו: זו קבלה שהיא הראשונה, ומשמעה לשון הולכה". והנה, בפסוק זה - גבי העולה – כוונת הכתוב להדגיש את השתתפות בני אהרן, ואם כן קשה מדוע אין הכתוב מדגיש את ההולכה והקבלה, ואומר רק "וימציאו" שהוא הושטה [והנה, על דרך הפשט אפשר לומר שהושטה נכלל הולכה, אך עדיין צריך להבין בנוגע לקבלה שאינו נכלל בהושטה]. ולתרץ זה אומר רש"י שהוא "לשון כו' הזמנה". 

והביאור: בחטאת נאמר "ויטבול אצבעו בדם", משא"כ בעולה נאמר "ויזרקהו על המזבח" - מהכלי. ואם כן בחטאת גם לאחרי שבני אהרן הקריבו איליו את הדם לא היה הדם מוכן לזריקה כי היה צריך לטבול את אצבעו בדם, משא"כ בעולה שעל ידי ההושטה לאהרן היה הדם מוכן לזריקה. ומפני שהכתוב רוצה להדגיש את השתתפות בני אהרן בעבודה לכן מדגיש הכתוב "וימציאו" שהוא "לשון הושטה והזמנה" שעל ידי פעולת בני אהרן היה הדם מזומן לזריקה.

Heading