ברש"י: "חור: בנה של מרים היה". וצריך להבין הרי רש"י פירש ענין זה לעיל כמה פעמים, ומדוע מבארו עוד פעם? 

והביאור: פירוש זה קשור לפירוש רש"י בדיבור המתחיל הבא: "ואהליאב: משבט דן מן הפחותים שבשבטים לקיים מה שנאמר ולא ניכר שוע לפני דל". וענין זה מודגש ביותר בזה שה"שוע" - היחוס דבצלאל - הוא גם מצד האם, כי "חור בנה של מרים היה". 

אך צריך להבין הרי לעיל נאמר ג"כ אודות אהליאב, וא"כ מדוע לא פירש רש"י ענין זה לעיל? והביאור בזה: כונת רש"י הוא לפרש שבדברי הקב"ה למשה לא הושוו בצלאל ואהליאב, ודוקא בדברי משה לבני ישראל הושוו בצלאל ואהליאב – כמו שכתוב "הוא ואהליאב", ולכן מפרש רש"י "לקיים מה שנאמר ולא ניכר שוע לפני דל", שזה ש"לא ניכר גו'" נוגע לידיעת בני ישראל דוקא (שבחירת ה' באהליאב הוא מפני שהיה חכם לב, אך בנוגע לבני ישראל היה בזה ענין נוסף). דהנה, בנדבת המשכן היו חילוקים בין הנדבות של בני ישראל, דלא כבמחצית השקל (ולכן במחצית השקל אין צורך להבהיר ענין זה), ואם כן דוקא בנדבת המשכן צריך להדגיש לבני ישראל שאין חילוק בין בני ישראל, על דרך "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את ליבו".

ובפנימיות הענינים: בנדבת המשכן היו ב' אופנים: (א) מחצית השקל שבה הושוו כל בני ישראל, (ב) נדבת המשכן שבו נתן כל אחד כפי נדבת ליבו. וב' אופנים אלו הם כנגד (א) קיום המצות במעשה שבו שווים כולם, (ב) וכוונת המצות שבו ישנם חילוקים בין בני ישראל. אך התכלית הוא שגם בנדבת הלב יורגש שלמרות החילוקים כולם שווים לפני הקב"ה.