בדיני קדושת ארץ ישראל וירושלים כו' איתא במשנה (וברמב"ם): "עשר קדושות הן עיירות המוקפות חומה, לפנים מן החומה, הר הבית, החיל, עזרת נשים, עזרת ישראל, עזרת כהנים, בין האולם למזבח, ההיכל, קודש הקדשים". אך בזוהר מצינו חלוקה אחרת: "ישובא דעלמא כו' אסחר לירושלים, ירושלים כו' אסחרא להר הבית כו' אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית כו'". 

והנה ישנם כמה שינוים בין המשנה לזהר, וביניהם, שבזוהר לא נימנו החיל ועזרת נשים ועזרת כהנים, ונימנו לשכת הגזית ומזבח ואולם. 

ויובן בהקדים ביאור השינוי היסודי בין המשנה לזוהר, שההדגשה במשנה הוא על קדושת המקום עצמו (מקודש ממנו), וההדגשה היא על חיוב הגברא ("הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נכנסים לשם כו'"), משא"כ בזהר ההדגשה היא שהמדרגה היא חיצונית ומקפת למדרגה שלמעלה ממנה, ובזהר המדובר בנוגע לקדושת המקום מצד עצמו (לא מצד חיובי הגברא). והענין, שבמשנה ההדגשה היא איך שכל מדרגה היא קדושה בפני עצמה, ולכן מדגישה המשנה את חיובי הגברא שעושה את השינויים בין מדרגה למדרגה, ואילו בזוהר ההדגשה היא שכל הקדושות תלויות זו בזו. ולכן לא חשיב בזהר החיל ועזרת נשים ועזרת כוהנים כי הם אינם מוסיפים קדושה במדרגות שלמעלה מהן. 

אך אם כן, שבזהר קאי על על חלות הקדושה, קשה מדוע נימנו בזהר לשכת הגזית ומזבח, שלכאורה אינן חלוקות נפרדות בהעשר קדושות. ולכן נראה לומר שבזוהר קאי לא על קדושת מקומות אלו אלא לעצם החפצא דמקומות אלו, דירושלים והר הבית ועזרות הוי חלות שם בפני עצמם (שלכן מדגיש בנוגע ללשכת הגזית ש"תמן סנהדרי גדולה יתבין" שהסנהדרי גדולה פועלת חלות דינה בתורת מקום לשכת הגזית). והביאור בזה: בזהר המדובר הוא בבית המקדש שלמעלה, שלמעלה אינו מוגדר בגדר מקום, ואם כן אף שבבהמ"ק שלמטה החיל ועזרת נשים ועזרת ישראל חלוקים בקדושה שבהם, מ"מ בבהמ"ק שלמעלה כלולים כולם בהר הבית ועזרות דישראל, כי כל המעלות הם בגדר כלל הכולל פרטים, ואם כן אין חילוקים כל כך בין מדרגות הפרטיות דקדושה, והחילוק הוא רק בגדר המקום. משא"כ המשנה קאי על בית המקדש שלמטה שמוגבל בגדר מקום, ולכן המדרגות הפרטיות פועלות שינוי בקדושת המקום.

אך על פי זה צריך להבין מדוע במשנה נמנו האולם וההיכל בקדושה אחת ואילו בזהר הם ב' קדושות. והביאור: בכמה ענינם מצינו שלמעלה הוא בריבוי יותר, כי למעלה ישנה ריבוי באיכות.