ברש"י (יג, יד): "כי ישאלך בנך מחר: יש מחר שהוא עכשיו, ויש מחר שהוא לאחר זמן, כגון זה וכגון (יהושע כב, כד) מחר יאמרו בניכם לבנינו, דבני גד ובני ראובן". 

וצריך להבין מדוע צריך לפרש "יש מחר שהוא עכשיו", הרי זה מובן בפשטות. ומדוע מביא את בני גד ובני ראובן כדוגמא ל"מחר שלאחר זמן" ואינו מביא פסוקים שנאמרו לפני כן - ובחומש בפרשת ואתחנן?

ויובן בהקדים שרש"י כתב את פירושו בכוונה שיקראו אותו בפשטות, ולכן כשאומר "יש מחר שהוא עכשיו" כוונתו כפשוטו (אף שבמדרש - מקורו של רש"י - הכונה ב"עכשיו" הוא למחרת) שמיד לאחר מאורע מסוים נק' מחר לגבי ענין זה (ואין צריכים לחכות עד ש"ובא השמש וזרח השמש").  

וזהו הביאור ברש"י: לפי הפירוש הפשוט ד"מחר" קשה מדוע ישאלו הבנים דוקא "מחר" ולא באותו יום עצמו? ולכן מפרש שבמחר ישנם עוד פירושים (שאינם קשורים עם ענין הזמן), "יש מחר שהוא עכשיו" (מיד לאחר רגע המאורע כנ"ל), "ויש מחר שהוא לאחר זמן" - שפירושו שזהו לאחר סיום תקופה והתחלת תקופה חדשה. 

ועפי"ז יובן מדוע דוקא בשאלה זו נאמר "מחר". דהנה, בשאלת הבן בפרשה הקודמת לא נאמר "מחר" כי שם מדובר ביציאת מצרים שאין שייך שישתכח, וסיבת השאלה היא מצד שהוא בן שלא למד עדיין. אך כאן סיבת השאלה היא "מחר" - שהתחילה תקופה חדשה - כי מדובר במצות בכור וא"כ ישנה הבדל בין הדורות, ש"עכשיו" אין שייך שאלה מדוע מקיימים את מצות בכור, אך לאחר זמן - בתקופה חדשה - הנה אף שכמובן יזכרו את כללות ענין יצי"מ מ"מ יתכן שהפרט דהצלת הבכורות ומצות פדיון בכור ישתכח. 

וזהו שרש"י מביא את הראיה מבני גד, שגם שם המדובר הוא בתקופה חדשה - הדור שלאחרי הזמן שבו עברו בני גד ובני ראובן חלוצים לפני שאר בנ"י (שלכן הוצרכו בני גד להקים מזבח כדי "שאם מחר יאמרו בניכם לבנינו מה לכם ולה' אלוקי ישראל וגבול נתן ה' בינינו וביניכם גו'" יאמרו "ראו את תבנית מזבח ה' אשר עשו אבותינו"). 

מיינה של תורה: ישנם שני סוגים של בנים: (א) יש מחר שהוא עכשיו - שאף שהוא בן שהוא מהדור הבא מ"מ בתוכן מהותו הרי הוא חי ונמצא "עכשיו", כי אינו נפרד מאביו. (ב) "יש מחר שהוא לאחר זמן" שהוא חי בתקופה חדשה שאין לו שייכות לאופי החיים של האב. וההוראה הוא שגם לבן שהוא "מחר שלאחר זמן" ה"ז אחריות וזכות שלך להשיב לשאלותיו.