1. המנהג (וההשתדלות) לקשר ההתוועדות ד"יאר-צייט" עם סיום מסכת - שהו"ע של שמחה לכל הדעות, ובהדגשה יתירה בסמיכות לחמשה עשר באב דמיני' אזלינן; ההוראה מזה - הצורך להשתדל באחדותם של ישראל
2. שייכות (תוכן) הסיום לחודש אב
3. סיום מס' תענית: "בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה", "תנא הן הן בני דוד בן יהודה, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, הן הן בני יואב בן צרוי'" - היפך הכלל שאי-אפשר שתהי' פלוגתא במציאות?! והביאור בזה
4. ההוראה בעבודת האדם - "והחי יתן אל לבו"
5. ההוראה מקביעות שנה זו - שעשרים באב חל ביום הרביעי דפ' עקב; ההוספה בנתינת שליחות-מצוה לצדקה