גלות לגוף ולא לנשמה. (ס"ב)

הקשר דפנימיות התורה לביאת המשיח. (ס"ט)

קפיצת הדרך כדי שלא ישתהה שידוך רבקה לאליעזר, וההוראה. (סי"ג)

לכל זמן יש ענינים המיוחדים לו, ובזמנינו - ובפרט בימים הקרובים לי"ט כסלו - צ"ל עבודה בהפצת המעיינות. (ס"א)

הכרח בעבודה עם הזולת. (ס"ז)

ביאור פנימי במאמר רז"ל שמשבועת אברהם למדים ששבועת מודה במקצת צ"ל בנקיטת חפץ (ספר תורה), והוראה בעבודה. (ס"ט)

ביאור ג' מעלות דשרה - ענן על האהל, ברכה בעיסה, נר דלוק - בעבודה. (ס"א)

ביאור ב"צוואת הריב"ש" קטע "שויתי ה' לנגדי תמיד" - לשון השתוות. (ס"ז)

התכללות ההפכים אצל הבעש"ט (כמו באברהם ויצחק). (סי"ד)

מעשה אבות סימן לבנים, וב' ענינים בסימנים. (ס"א)
"יפה שיחתן של עבדי אבות וכו'"  - ביאור בדיוק הלשון ובפרטי הפעולות של אליעזר בשליחות אברהם. (ס"ב)
ע"ד המאמר שנאמר בההתוועדות. (ס"ד)

כסלו - חודש השלישי לחדשי החורף, ובו הי' גילוי פנימיות התורה (בדוגמת מתן תורה בחודש השלישי - סיון); ענין חנוכה - מעלת העבודה בזמן הגלות, שמונה נרות (בהוספה על הז' נרות דבית המקדש); מברכים החודש - נתינת כח לכל החודש ובפרט בעניני תורה ומצוות. (ס"א)

שאלות בהשיעור חומש דראש חודש עה"פ (כו, כב) "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ"; והוראה בעבודה דבכדי שיתגלה הבית השלישי (רחובות, הבאר השלישי) הרי זה תלוי בעבודה מלמעלה ("הרחיב ה' לנו"), ובעבודה למלטה (ופרינו בארץ). (ס"ב)

כסלו בא בהמשך לראש השנה; ביאור בהשיר של יום דראש השנה (קאפיטל פ"א בתהלים) בפסוק "אנכי ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו"; דהעבודה מלמטה (הרחב פיך) אפשריות רק ע"י ההשפעה מלמעלה (אנכי גו' המעלך); הקשר בין מזמור פ' ומזמור פ"א. (ס"ג)

שאלות בפירוש רש"י (כד, י) "ויקח העבד גו' וכל טוב אדוניו בידו גו'". (ס"ה)

שאלות באגרת התשובה (פ"ו) "וזהו שאמרו רז"ל אין בידנו לא משלות כו'". (ס"ו)

הביאור בפירוש רש"י. (ס"ז)

הביאור באגרת התשובה. (ס"ח)

המשך לפירוש רש"י הנ"ל, והוראה דיש להשתדל בחינוך גם אם המחונך מבוגר (כיצחק) עד למסירות נפש. (ס"ט)

בחודש כסלו כמה מאורעות: א) חנוכה שבו: 1) נס פך השמן (ובזה גופא נס גדול ביותר שלא מצאו שמן לח' ימים, רק ליום א' ומ"מ דלק ח' ימים - כדי "להודיע חיבתן של ישראל") 2) נצחון המלחמה. ב) י"ט כסלו - ראש השנה לחסידות; והקשר ביניהם: חנוכה - היונים רצו להשתמש בבית המקדש לעניני קליפה, חסידות - פעלה שלימוד התורה לא ינוצל לדברים בלתי רצויים; וההוראה: להזהר אפי' מ"אנרירן" טומאה. (ס"א)

הוראה הנ"ל נלמדת גם מפ' השבוע: "ויקם שדה עפרון", ופירש רש"י: "תקומה היתה לו" - שאברהם הוציא את השדה מגרעונה, והרימה לקדושה. (ס"ב)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כד, נז) "ונשאלה את פי'". (ס"ד)

שאלות בלקוטי לוי יצחק בהערות לזהר בענין "פתח ר' חזקי'... מי נתן למשסה יעקב כו'"; אודות השיטה שבזמננו יש כבר "אתחלתא דגאולה" - שהיא לא רק נגד ההלכה, אלא גם נגד המציאות במצב ארץ הקודש, ולדוגמא - לאחרונה מנסים בארץ הקודש לחזק את הידידות עם גרמני'. (ס"ה)

הביאור בפירוש רש"י ובהערות לזהר; אודות המצב לאחרונה - שמזלזלים בכבוד תנאים. (ס"ו)

הסדרה נקראת חיי שרה, כי אע"פ שמדברת אחרי הסתלקותה, מ"מ "הענין" של שרה בחיים, שהם ג' הענינים נר דלוק, ברכה בעיסה, ענן קשור, ופועל בעולם עד שישמעאל עשה תשובה, מפני שהוא הי' זה "אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה", ורק מפני שגורש מהבית פעל עליו שיעשה תשובה; ע"ד (משלי יג, כד) "חושך שבטו שונא בנו"; מערת המכפלה שייכת ליהודים ולא לערביים; בשעת האסיפות ב"וואנשינגטאן" מתיישבים להגיד שיהודי אוכל כשר (ואוכלים שם לא כשר), ומתביישים לומר שצריכים כסף בשביל מקוה וחינוך וכו' ואם היו עושים כן אז הי' פועל. (ס"א)

הטעם שמדברים עד"ז ברבים כי לא עזר באופן אחר; הוראה מזה: שכל הגלויות נמשכים מזה שראובן, בשעה שמכרו את יוסף, הי' עסוק בשקו ובתעניתו, שכשמדובר אודות מעשה בפועל צריך לעזוב הכל וגם לימוד תורתו וכו'; הוראה מקביעות שבת מברכים כסלו בכ"ז חשון - "צא מן התיבה"; לפעול בעולם. (ס"כ)

שאלות וביאור בפירוש רש"י עה"פ (כד, מב) "ואבא היום - יפה שיחתן של עבדי אבות"; ביאור בלקוטי לוי יצחק "אשתדלא באורייתא"; ע"ד שלימות העם הארץ. (ס"ד)

מעניני חודש כסלו - חג החנוכה מודגש בו ענין החינוך; ההצלחה בזה היא ע"י הקב"ה, העצה לזה היא לעזור לזולת דבזה עושה כלי לברכה הקב"ה. (ס"א)

בשנה זו שבת מברכים חל בכ"ז חשון וראש חודש יהי' ביום השלישי; ההוראה מזה ע"פ המסופר בתורה דבכ"ז חשון היתה ההוראה לנח "צא מן התיבה" על מנת לפעול בעולם; והפעולה בזה צ"ל באופן ד"טוב לשמים וטוב לבריות" שזהו ההוראה מקביעות ראש חודש ביום השלישי. (ס"י)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (כה, א) ושאלות בגמרא זבחים אודות ענין זה; שאלות בלקוטי לוי יצחק בענין "ר' יוסי פתח ואמר וישאו את יונה וכו'", וההוראה: גודל הזהירות שצ"ל מלקטרג ח"ו על בני ישראל. (סי"ז)

הביאור בפירוש רש"י; הביאור בלקוטי לוי יצחק; והביאור בגמרא בזבחים. (סכ"ז)

שיחה א: ענינו המיוחד של חודש כסלו (ובמילא - של שבת המברכו) הוא: ימי חנוכה שנקודתם - (צירוף ג' הפרטים ד)הדלקת נרות, הלל והודאה. ההוראה לכאו"א - ל"טהר" את מקדשו הפרטי ובכל מצב יש להוסיף טהרה (ודוגמא לזה - בהלכה); ההוראה צ"ל על כל השנה, ומתוך שמחה. (ס"א)

שיחה ב: הוראה מיוחדת מהקביעות דש"ק מברכים ביום כ"ז בחודש מר-חשון בו "יבשה הארץ" ונאמר לנח "צא מן התיבה" - ע"פ תורת הבעש"ט עה"פ "בא אל התיבה", יכול לחשוב שישקיע עצמו בתיבות התורה והתפלה ולא יעסוק בעניני העולם, וההוראה - "צא מן התיבה" - צ"ל השפעה בעולם; עד"ז לגבי חודש תשרי וכל השנה - יש לצאת מגן עדן ולעסוק ב"לעבדה ולשמרה". (סט"ז)

שיחה ג: ענינים כלליים נוספים בחודש כסלו - י"ט ויו"ד בו; ענין נוסף בכ"ז מר-חשון יום הברית דכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ואף שלפועל נדחה י"ל שה"נזכרים ונעשים" הוא ביום זה (שקו"ט בדבר וכמה דוגמאות בהלכה); מענינו העיקריים - ישיבת תומכי תמימים שבה לומדים נגלה וחסידות כאחד; הכרח לימוד החסידות ושלילת הטענה ד"מנהג אבותינו בידינו"; כי לכל דבר יש את זמן הראוי; עפ"ז - ביאור כיצד הי' זמן שבו נח לא השפיע בעולם עד שנאמר לו "צא מן התיבה". (סכ"ח)

שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י, בתחלת הסדרה. (סמ"ב)

בלקוטי לוי יצחק בענין הנפלאות שבתורה. (סמ"ה)

ביאור בפירוש רש"י; ביאור בלקוטי לוי יצחק, וביאור בלקוטי שיחות השבועי (המשך מש"פ וירא)

שיחה ה: הביאור בלקוטי לוי יצחק; יה"ר שכל הנ"ל (בשיחות דלעיל) יבוא לפועל וכן בהתרחבות המוסדות. (סמ"ח)

שיחה ו: הביאור בפירוש רש"י. (סמ"ט)

שיחה ז: ע"ד תענית שעות. (סס"ב)

ע"ד חומרת המצב בארץ הקודש, בכל התחומים; שלילה מוחלטת של הדעה שעניני הבטחון וכיו"ב אינם קשורים לפסק דין בשולחן ערוך - ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא; המצב הגיע לידי כך שאומרים שטויות שאין בהם ממש ושקרים - והדברים מתקבלים; גם מצב היהדות החרדית התדרדר למצב של הרמות ידים ר"ל במקום לימוד התורה.

שיחה א: שבת מברכים בכלל, הוא זמן מסוגל לקבלת החלטות טובות, ובשבת מברכים כסלו - החלטות בנוגע לעבודת חודש כסלו; חודש כסלו הוא נעלה ביותר, וההכנה אליו היא בחודש חשון - חודש שאין בו עילוי מיוחד. (ס"א)
שיחה ב: בכ"ז חשון - "יבשה הארץ" סיום המבול - ענינו בעבודת האדם; "צא מן התיבה" - לא להשאר ב"תיבת נח" (מעין המצב דלעת"ל) אלא לצאת ולפעול בעולם דוקא. (סי"א)
"חיי שרה" הם - "נר דלוק כו', ברכה מצוי' בעיסה וענן קשור על האוהל". (סי"ז)
שיחה ג: המשך הביאור בדיני משיחת מלך. (סכ"א)
שיחה ד: שאלות בפרש"י (כד, נה) - "תשב הנערה אתנו ימים או עשור גו'". (סל"א)
בזהר דפרשתנו המובא בלקוטי לוי"צ - קדימת בנין ביהמ"ק לקיבוץ גלויות; שלילת השיטה ד"אתחלתא דגאולה" קודם ביאת המשיח; המצב בארץ הקודש. (סל"ב)
שאלות בלקוטי לוי יצחק הנ"ל. (סל"ח)
משיחת שאול - בשמן המשחה. (סל"ט)
שיחה ה: מבצע חנוכה, ושאר המבצעים. (סמ"א)
שיחה ו: הביאור בפרש"י. (סמ"ב)
הביאור אודות הפיכת סדום ועמורה ושאר הערים. (סמ"ג)
הביאור בלקוטי לוי יצחק. (סמ"ו)

מוגה
שיחות א-ב: הקשר דשב"מ כסלו לכ"ף מ"ח (שממנו יתברך שב"מ כסלו) - הפצת המעיינות חוצה, שעי"ז פועלים הגאולה. ובהדגשה מיוחדת בשנה זו - סיום שנת קכ"ו והתחלת שנת קכ"ז, ב' המזמורים בשיעור תהלים דשב"מ, המדברים בענין הגאולה

בלתי מוגה
שיחות ג: (בקשר עם כינוס השלוחים שיחיו) "שליחות" היא עבודת כאו"א מישראל – שלוחו של אדם העליון; החידוש בשליחות נשיא דורנו לגבי "עסקנות" בכלל; קריאה לכולם להיות שלוחים לכיבוש העולם בעניני יהדות; הכל צ"ל מתוך אהבת ישראל. - הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א
שיחה ד: א) מענה על כמה שאלות ברמב"ם (הל' רוצח ושמירת נפש פ"ו ה"ח) שנשאלו בהתוועדות הקודמת בנוגע ל"גולה אינו יוצא מעיר מקלטו לעולם וכו'"
ב) שאלות בפרש"י (כד, מב): (1) "ואבא היום, היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הארץ". (2) "א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי אבות וכו'" - הוגהו ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א
ד) חלוקת משקה
ג) שאלות בלקוטי לוי"צ (ע' פב)
ה) רמז לבית חב"ד בפרשתנו - "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו"

 1. פתיחה בברכה
 2. שלילת המנהג דכתיבת מכתבים ארוכים כו'
 3. כינוס השלוחים העולמי - פעולתו של כל שליח (וכאו"א מישראל) שייכת ופועלת בכל העולם כולו
 4. שיעור חומש היומי: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בארץ ההיא מאה שערים" - פעולת הזריעה במקום מסויים (וזמן מסויים) מצליחה "מאה שערים", ועד עשר פעמים "מאה שערים" (כי אומד זה למעשרות הי'), אלף פעמים - שפועלת בכל העולם עד שנעשה עולם חדש
 5. ריבוי ברכות גם בהמשך הפרשה - "ויתן לך האלקים", "יתן ויחזור ויתן"
 6. הסיום - בצדקה, "כפלים לתושי'"

השייכות ד"כינוס השלוחים העולמי" לפ' חיי שרה - שליחות אליעזר שתכליתה נישואי יצחק ורבקה - כללות העבודה ד"לעשות לו ית' דירה בתחתונים"
ביטול השליח להמשלח, וביחד עם זה - חובתו לנצל את השכל שלו ולהשתמש בכל עשר כחות נפשו
הקשר ד"חיי שרה" (נישואי יצחק ורבקה) ו"תולדות" ("פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" - דירה בתחתונים) - בעבודת האדם
הדגשה מיוחדת בשנת הארבעים; הדפסת קובץ למזכרת-נצח מהכינוס והתעוררות להקהלת קהילות בשבת ועריכת סיומים ברמב"ם
השלמות לשיחות דלעיל:
חלוקת משקה
 

הוספה - הדרן על הרמב"ם - הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א
"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" - שדרגת האלקות שלמעלה מגדרי העולם ("כמים לים מכסים") לא מבטלת אלא מתגלה וחודרת במציאות האדם והעולם ("מלאה הארץ דעה את ה'"), כיון שאינם מציאות לעצמם, אלא כל מציאותם היא מציאות האלקות, "לא נמצאו אלא מאמתת המצאו"; ו"לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים וכו' כי מלאה הארץ וגו'" - שע"י שלימות עבודתם של ישראל בעולם מתגלה המעלה של ישראל ש"ישראל וקוב"ה כולא חד", שלכן, הידיעה שלהם ב"אמתת המצאו" היא (לא מצד הביטול שלהם, אלא) מצד ענינם הם - "לפיכך . . ישיגו דעת בוראם כפי כח האדם".

 ברכות לכינוס השלוחים והשייכות לפ' חיי שרה (שליחות אליעזר לנישואי יצחק ורבקה, יחוד מ"ה וב"ן) ופ' תולדות (לידת יעקב ועשו שבשרשם הם תוהו ותיקון)
 חלוקת שטר לצדקה, קונטרס של פנימיות התורה ו"לעקאח" הרומז ל"לקח טוב" דתורה, כהכנה לשלימות ללימוד התורה לעתיד לבוא, "תורה חדשה מאתי תצא"

ליל כ"ח מרחשון, ליל א' דר"ח כסלו, וש"פ תולדות ב' כסלו
הטעם לקריאת הפרשיות "נח" ו"תולדות" מצד תוכן הפרשיות ומצד תוכן השמות
החילוק בין הפרשיות - בדוגמת החילוק בין לפני מתן תורה ולאחרי מתן תורה ועד"ז בחילוק בין עצם מציאותם של ישראל למעלתם מצד קיום התומ"צ ובחילוק בין הנשמה והגוף; מעלת הגוף מצ"ע שבו בחירת העצמות וע"י התלבשות הנשמה בגוף מתגלית ההתקשרות של בנ"י עם הקב"ה בכל האופנים
"יעקב" - הנשמה - ו"עשו" - הגוף - (האמורים בפרשה), בעבודת כאו"א מישראל והשייכות לתוכנו של חודש כסלו (שמן דחנוכה ושמן דפנימיות התורה) וההמשך בחודש טבת (מעלת הגוף)