טעם שלא עשו רעש מח"י אלול (בשנים קודמות) מובן ע"פ משל המלך בשדה, שצ"ל ימות החול דוקא; בכ"ד טבת הבע"ל - ק"ן שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן; חידוש תורת אדמו"ר הזקן על הבעש"ט כמקום עיבוד הפשתן על מקום גידול הפשתן; "הדרן" על מסכת ביצה - ביאור ההפרש בין בהמות "ברוחניות" ל"מדבריות" בעבודה; ענין שמיטה וסירכא, תחומין, מוקצה; ביאור לשון אדמו"ר הזקן בתניא (פמ"ו) לענין "משהו חמץ או טלטול מוקצה"; הקשר תחלת המסכת; ענין "כל דרכיך דעהו" ו"קדש עצמך במותר לך". (ס"א)

חלוקת בין התניא ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן - מח"י אלול עד כ"ד טבת. (ס"ב)

התיווך בין הביאור באגרת הקודש שבזמן התנאים הי' לימוד התורה עיקר לתורה אדמו"ר הזקן (בביכל כתב יד) שבית המקדש חרב כי לא הי' מעשה היינו שמעשה הוא העיקר במקדש; תורה ומצוות - ההפרש בין מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים ושאי אפשר; ההוראה - נתינה לצדקה בין ח"י אלול לכ"ד טבת. (ס"ג)

ענין הצדקה שייך גם לנשים בשוה. (ס"ד)

גם בתלמידי ישיבות צ"ל ענין הצדקה אבל עיקרם תורה, וגם בבעלי עסקים צ"ל תורה - אבל עיקר הידורם צ"ל בצדקה; שקלא וטריא בגדר מעשר כספים; הדפסת ספרים מכסף מעשר. (ס"ה)

מאמר כעין שיחה: בחכמה יבנה בית; מלכיות זכרונות שופרות; בעבודה. (ס"ו)

ענין "אלול" וד' ראשי תיבות שבו. (ס"ז)

ענין "למען הקים אותך היום לו לעם"; "א איד נישט ער וויל און נישט ער קען זיין אפגעריסן פון אלקות". (ס"ח)

מוגה
חיות בעניני עבודת אלול, ג' הקוים. (ס"א)
התעוררות מיוחדת לקראת שנת השמיטה. (ס"ג)
שייכות ג' הקוים לנשים ובנות. (ס"ו)
פרוזבול לפני שביעית. (ס"ח)

א) ענין הבעש"ט ואדה"ז קשורים עם לימוד התורה / ה"חדרים" שייסד אדה"ז; ב-ד) שלימות בלימוד התורה הוא בכל אחד לפי ערכו; ה) שלימות במצות הקרבנות גם כשאינו "כמצות רצונך"; ו-ח) ח"י אלול יום הולדת שני מאורות הגדולים, בכל זאת שייך הוא לכל אחד לפי ערכו; ט-י) הליכה מלמטלמ"ע והליכה מלמעלמ"ט בתפילה ותורה; יא-טו) חודש אלול שייך לכל הג' קוין תורה עבודה וגמ"ח / בהר"ת דחודש אלול; טז-יח) שלחו מנות לאין נכון לו – בקשר לר"ה; יט-כג) אופני עריכת הפרוזבול; כד) מאמר ד"ה אתם נצבים; כה-ל) שנת השמיטה ושייכותה להוספה בלימוד התורה; לא) שייכות שנת השמיטה להוספה בעבודת התפילה; לב-לג) קשר הג' קוין דחודש אלול לנשי ובנות ישראל.

שיחה א: ביאור פרטי תורת הבעש"ט ואדמו"ר הזקן עה"פ "והי' כי תבוא אל הארץ גו'", ושייכותה לשנת הקהל. (ס"א)

שיחה ב: הקשר דתורה הנ"ל ל"יום הולדת"; הבעש"ט, הרב המגיד ואדמו"ר הזקן היו ביחד ט"ו שנה (בדוגמת האבות) וההוראה - ע"ד עבודת הפצת המעינות חוצה; הדגשהבכל הנ"ל - ע"פ חידוש הבעש"ט בענין ההתהוות בכל רגע מחדש. (ס"ח)

אודות המצב בארץ הקודש - הטעות הנוראה שבמסירת שדות הנפט וכו. (סט"ו)

שיחה ג: הקשר דהנ"ל אודות ט"ו השנים - ללעתיד לבוא, ולענין הצדקה; ניגן "שלש תנועות". (סכ"א)

שיחה ד: התעוררות ע"ד הספקת צרכי החג "לאשר אין נכון לו"; הדגשה בכך בשנה זו, שהשבת שלאחר ח"י אלול היא "שבת סליחו" כל הנ"ל - בשמחה. (סכ"ו)

שיחה ה: מגבית לצדקה; קבלת החלטות טובות בכל הנ"ל - קודם השבת. (ס"ל)

מוגה
שיחה א: "שני המאורות הגדולים" - הבעש"ט ואדה"ז - משלימים זא"ז; אדה"ז הפיץ מעינות הבעש"ט חוצה; השלבים ב"יפוצו מעינותיך חוצה" בדורות שלאחרי אדה"ז - התייסדות ישיבת תו"ת, ותרגום מאמרי חסידות בשפות שונות, הדפסת התניא בכל מקום ומקום.

בלתי מוגה
שיחה ב: התיווך בין ההנהגות ההפכיות של הבעש"ט ואדה"ז: הבעש"ט התעסק בעיקר עם אנשים פשוטים ולטובתם הגשמית של בנ"י, ואדה"ז - לימד תורה והשפיע ברוחניות; הצירוף של שתי הנהגות אלו בעבודת כאו"א
 שיחה ג: א) שיעור חומש - היום הזה נהיית לעם (תבוא כז, ט), בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית: היום הזה נהיית ל"עם" של הבעש"ט ואדה"ז
ב) שיעור תהלים - אודות אלו "אשר חרפו עקבות משיחך" (תהלים פט, נב), השייכות לח"י אלול, יום התייסדות תו"ת ששלימותם של תלמידי' היא להציל כלל ישראל מהמחרפים "עקבות משיחך"
ג) שיעור רמב"ם (הל' ביאת המקדש פ"ה) ההבדל בין פסוק היסח הדעת ולינה; מצות קידוש ידים ורגלים בעבודה רוחנית והשייכות לח"י אלול
שיחה ד: א) הצעה נפשית לקשר כל ענין של אמירת תהלים (ובפרט לבטל גזירה כו') עם נתינת צדקה
ב) סיום ההתוועדות עם ניגוני שמחה וחלוקת דולרים

 (א) "יסוד" הבנין צ"ל כמו שהקב"ה עשה עם יסוד העולם - מונח בקודש הקדשים, (ב) לפני הבני' צ"ל "שבירת הקרקע" - ענין הביטול
 2. ההוראה משיעור החומש - "ובנית לה'"
 3. ההוראה מענין בניית המזבח והקרבת קרבנות עולה ושלמים

ליל ומוצאי ח"י אלול (משולב)
סיום וחותם שיעור חומש היומי - "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך", שיש בו הר"ת דאלול
 החיבור ד"נצבים-וילך" בעבודת האדם - עמידה בתוקף יחד עם הליכה מחיל אל חיל בכל ענין של עבודה
 ההוראה - להוסיף חיות (ח"י) בכל עניני העבודה דאלול, באופן דנצבים-וילך, ולערוך התוועדויות
 הסיום בצדקה

שיחה א: המעלה דימים אלו בחודש אלול: יום שלישי ("שהוכפל בו כי טוב") טו"ב באלול - המורה שהשנה הבאה תהי' שנה טובה; והכנה לח"י אלול (יום הולדת הבעש"ט ואדה"ז, שמצינו בהנהגתם שייכות מיוחדת לילדי ישראל) - המורה שכאו"א הוא "חי" ומקבל חיותו מהקב"ה, כמודגש בהתחלת היום באמירת "מודה אני לפניך" (ובפרט ע"פ תורת בעלי יום ההולדת שההתהוות היא תמידית)
 השייכות לפרשת כי תבוא - הקשורה עם הגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהי' שלימות הענין ד"טוב" (כיון שיהי' שלום בעולם) ו"חי" (שיהי' ניכר בגלוי שהעולם מקבל חיותו מהקב"ה)
 שיחה ב: הוראה מיום השלישי בשבוע - "שהוכפל בו כי טוב": יש להשתדל (כולל ילדים קטנים) להפיץ טוב בכל הסביבה, הן בגשמיות והן ברוחניות
 הוראה מהתחלת פרשת השבוע ע"ד הביכורים: יש לפעול שהענין ד"כי תבוא אל הארץ" יתפשט בכל העולם, ועד שכל נברא בעולם יהי' במעמד ומצב המובחר ביותר ("ביכורים")
 הסיום בחלוקת מטבעות לצדקה (הקשורה עם ענין הביכורים, שנותנים להקב"ה את הטוב והמובחר ביותר כו') ובניגוני שמחה
 קיום הענין ד"פדה בשלום נפשי" בכאו"א, ועי"ז בכל העולם
 שיחה ג: הסיום בחלוקת מטבעות לצדקה
 קיום היעוד ד"כי תבוא אל הארץ" בגאולה האמיתית והשלימה
 הסיום בניגון של שמחה הקשור עם הגאולה