סיכום:
גם ישראל חוזרין לקדמותם, לאחדים כאחד

"אתם נצבים היום" הוא בראש – השנה, אז חוזרים כל הדברים לקדמותם, וע"י שישראל פועלים תמליכוני עליכם חוזרים ונמשכים. ולזה צריכים להיות במעמד ומצב של "נצבים", תוקף דניצב מלך, ולפני הוי', להמשיך מלמעלה משם הוי' מלשון מהווה. גם צריכים להיות "כולכם", לאחדים כאחד, שאוהב את זולתו כי עצמו ובשרו הוא. כלשון הפסוק "ויהי בישורון מלך", שזה נעשה ע"י "בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", שגם בני ישראל יחזרו לקדמותן, כפי שהם בשרשו ומקורן, שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה. כך נפעל בהם הענין דאתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, הן בנוגע לכללות ישראל והן בנוגע לעבודת כל אחד בבחי' ראשכם שבו עד לבחי' שואב מימך שבו. 

כל זה הוא "למען אקים אותך היום לו לעם", כי אין מלך בלא עם, שהם בדומה לו, כך בנ"י הם בדומה להקב"ה, אדם מלשון אדמה לעליון, ועד שהם "לפני הוי'" אשר לכן, אף שיש בהם התחלקות דראשיכם וגו' מ"מ הם במעמד ומצב דכולכם, ע"ד אחדות פשוטה שממנה נמשך ריבוי פרטים והתחלקות. וכל זה נגיע עד "לעברך בברית", שבאים בברית והתקשרות כאילו שנעשו לבשר אחד. ועל – ידי הקריאה בפרשה בתורה קודם ר"ה בא הענין בעשיה בפועל.