תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשל"ה
הנחות
מוגה
סיכום:
פדיית הנפש בג' קוין תורה עבודה וגמ"ח.
פדיית הנפש בג' קוין תורה עבודה וגמ"ח.
בנשמת האדם ב' דרגות, העצם וכוחותיה. עצם הנשמה, פנימיות הלב, לא שייך בה שביה אלא גלות ומתגלה ע"י ג' קווין דתורה עבודה וגמ"ח, עי"ז כל מהותו הוא "ציון" וסימן לענייני מעלה. אבל אם חסר בעבודה זו פועל גם בעצם הנשמה וצריך פדיה מדברים המכסים (אף שאינו בשביה) ע"י עסק התורה שהיא למטה כמו למעלה. אבל פדיית כוחות הנשמה המתלבשים בגוף, בשביה, הוא ע"י צדקה, כללות המצוות שהתלבשו בגשמיות.
בעבודה הוא החילוק בין בעלי תורה, צדיקים, יששכר, לבעלי מצוות, בע"ת, זבולון. בעולמות החילוק הוא בין אצילות (ארץ-ישראל) ובי"ע (חוץ-לארץ). כמו"כ ב"שנה" הוא החילוק בין זמן הקיץ לזמן החורף. בכאו"א צריך להיות עבודה בכל הג' קוין ובסדר הזה. לכן קבעו הפטרה זו בשבת לפני ת"ב כדי להקדים רפואה למכה, שהתורה והצדקה יפעלו הפדיה בפועל ע"י תפילה קו העבודה. "פדאני" ממש באופן דפדה בשלום נפשי.
רקע:
באותה שנה היו שלשה מאמרים בהתוועדויות של ר''ח, כולם בתחילת ההתוועדות: א) ליל אדר''ח אדר, ד"ה ויקחו לי תרומה. ב) ליל אדר''ח אייר, ד''ה ובראשי חדשיכם. ג) מאמר זה מליל ר''ח מנ''א.
צוה לנגן, והתחיל לזרז הניגון, והתחיל באמירתו.
המאמר יצא לאור מוגה עוד קודם ת"ב, יחד עם המאמר של שבת חזון דלהלן (בתור המשך). דבר יוצא מהכלל באותן הימים.