תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשל"ב
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
"נצבים", מפירוד לאחדות אמיתית
"נצבים", מפירוד לאחדות אמיתית
עשר דרגות בבני ישראל, חמש בפסוק הראשון וחמש בפסוק השני, הם ב׳ דרגות כלליות. גם בדתן ואבירם כתיב "יצאו נצבים". כאן הוא "לפני ה"א", ענין אהבת ישראל, שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה. "לעברך בברית" ב' דרגות, א. כורתי בריתות עושין מחיצה מכאן ומחיצה מכאן ועוברים בינתיים, ב. "העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו". מחיצות הם ב' דברים נפרדים ורק עוברים ביניהם להתאחד, משא״כ בכתוב העגל הוא מציאות אחת שחותכים לשנים.
"נצבים", שבח ישראל, שהם חלק אלקה ממעל ממש, עצם שאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו, "קמה וגם ניצבה", "נצב מלך", שתמיד במצב של תוקף וכבוד, "מלך ביפיו תחזינה עיניך" ואין רואין אותו בבית המרחץ וכו׳. "היום" מורה על הנצחיות, שאור היום אין לו הפסק.
שרש ישראל בעצמות הוא בהעלם, והירידה לעוה"ז התחתון צורך עליה, כמשל בן המלך במרחק שם מתגלה קשר העצמי שלו עם אביו המלך, כך במעשה המצוות, אתכפיא סט"א ואתהפכא חשול"נ. לזה מרמז נצבים בדתן ואבירם, הירידה לעולם שיש בו דתן ואבירם, שם מתגלה שרש הנשמה, ע"י עבודה דאתכפיא, לכן גם מונה בפסוק השני דרגות תחתונות שבישראל," טפכם נשיכם".
לכן בכר"ב, תחילה הם ב' מחיצות שהם נפרדים, ופועלים בהם אחדות, ומזה באים לדרגא נעלית יותר בברית, גילוי התאחדות הנשמה בעצמותו ית׳, כמו שכורתים דבר א׳ לשנים, "תמתי תאומתי", כתורת הה"מ על חצוצרות, שני חצאי צורות, ישראל והקב״ה הם כשני חצאי צורות שמתאחדים להיות דבר אחד.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
מאמר (כעין שיחה) קצר לפי ערך. במעלת ישראל המושרשים בעצמות וענין אהבת ישראל. דיוקי הפסוק שונה משאר הד"ה והוא כנראה ע"פ מאמרי אדמו"ר האמצעי.
מאמר (כעין שיחה) קצר לפי ערך. במעלת ישראל המושרשים בעצמות וענין אהבת ישראל. דיוקי הפסוק שונה משאר הד"ה והוא כנראה ע"פ מאמרי אדמו"ר האמצעי.