תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשל"א
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
התכללות בכל הפרטים
התכללות בכל הפרטים
"נצבים" הוא כלל, "היום" הוא פרט, "ראשיכם שבטיכם גו'" פרט, "כל איש ישראל" כלל. כי התכללות נש"י בכלל דנצבים הוא שישנם במציאות במקור, רק האדם לא ימצא בו ראש וסוף, ובר"ה ("היום") שמתעלים למקור חוצבם, העבודה היא בבחי' התכללות לאחדים כאחד ועולים "לפני" ולמעלה משם הוי', העמידה דנצבים בתכלית התוקף, הכח לזה ממ"ת, "ויתיצבו בתחתית ההר".
התכללות דקדושה הוא מעולם התיקון, יושר, "עשה אלקים את האדם ישר", מצד קו האמצעי הכולל ב' הקוין. גם הריבוי בל"ג הוא כמו במצוות. עכ"ז צריך גם לכריתת ברית, כי יש כמה מדרגות בהתכללות, בלקו"ת מובא כמה משלים להתכללות ראש ורגל, בגוף ובנפש. יש עוד משל מתלמיד המחכים את רבו, שמוסיף עילוי בשכל הרב, מתלמידי יותר מכולם. אלא בהמשכה עצמית המשל מיחוד דכר ונוקבא, כי אמיתית ענין התיקון הוא מיחוד, ג' שותפין באדם, ששניהם שווים ממש, הוא אמיתית התיקון והתכללות, בחי' הברית שהעוברים בברית הם בשוה ממש. ונמשך באופן של "לשבת יצרה".
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
לדיוקי הד"ה ראה ד"ה זה תרד"ע בהמשך תער"ב. עיקר המאמר בענין עיגולים ויושר, ראה ד"ה זאת חוקת אעת"ר (ע' קלב–מ).
לדיוקי הד"ה ראה ד"ה זה תרד"ע בהמשך תער"ב. עיקר המאמר בענין עיגולים ויושר, ראה ד"ה זאת חוקת אעת"ר (ע' קלב–מ).