סיכום:
"הוי' ניצב עליו", תוקף המס"נ

להבין הצורך והסדר בג' הלשונות תשמעון ושמרתם ועשיתם, והוספת לאבותיך, ומדוע נקט לשון עקב. יובן ע"פ ביאור דברי המדרש עה"פ "והנה ה' נצב עליו, צדיקים (הם האבות שמהם נמשך לכל אחד מישראל) אלקיהם מתקיימים עליהם", כי עבודה צורך גבוה, לשון אדה"ז בתניא פמ"א והנה ה' נצב עליו ומביט עליו אינו סתם מליצה, נוסף על התבוננות דמביט עליו ובוחן כו' צריך להתבונן שקיום וגדלות (נצב) דשם הוי' תלוי בעבודת האדם שממשיך מלמעלה מסדהש"ת.
כשהוא ית' נצב אז גם "אתם נצבים לפני ה'", ע"ד הנאמר בחיות המרכבה שנושאות את הכסא וגם מנושאות עימו, ישראל פועלים ענין תמליכוני עליכם, נצב לשון השתררות ומלוכה, לזה צריכים בנ"י להיות בתוקף ובקומה זקופה, לא ח"ו בגשמיות הגוף שהוא גסות הרוח, אלא ניצב במס"נ למעלה מטו"ד.
לזה לא די עבודה כללית אלא צ"ל בפרטיות במחשבה דיבור ומעשה "את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך" בכח האבות להשלים הכוונה דדירה בתחתונים ע"י שממשיכים מלמעלה מסדהש"ת, ובפרט בעקבתא דמשיחא שיש ריבוי העלמות והסתרים ומלעיגים שקשה לסבול אותם ועובדים באופן דתשמעון ושמרתם ועשיתם מתקיימת הברכה ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך וכל הברכות.