תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשל"א
הנחות
מוגה
סיכום:
"ישבה בדד", למעליותא.
"ישבה בדד", למעליותא.
"ישבה בדד" בגלות היא הקדמה לגילוי "בטח בדד עין יעקב", נחלה בלי מצרים, דירה בתחתונים, לעת"ל נשיג הפלאת העבודה דזמן הגלות עקבתא דמשיחא, דבר שגרם ביטול גם במשה רבינו. הכוונה להמשיך בחי' בדד, עתיק, יחיד שלמעלה מאחד, באופן של התיישבות (ישבה) על ידי 'איכה', א' אלופו של עולם ליו"ד ספי' ואח"כ בכ"ה, מלכות המלובש בבי"ע. 'בדד' ב"פ ד', דמשפיע ודמקבל.
תוכן התמיהה וההפלאה "איכה", איך אפשר להגיע מבחינה של "רבתי" ריבוי והתחלקות, ו"עם" לשון עוממות ונפרדים וממצב של "היתה כאלמנה" שבעלה באתכסיא ו"רבתי בגוים" בהתלבשות בענייני ע' אומות, "שרתי במדינות", שכח התנשאות והתוקף הוא במדינות, איכה יבוא מכל זה לגילוי ד"ישבה בדד" למעלה מהשתל'. שייכות בדד ליעקב, כי גילוי עתיק, ביהמ"ק השלישי הוא ע"י עבודת יעקב קו השלישי, מעלה בעבודה עתה גם על הגילוי דלעתיד.
הגהות
בשיחה לאחר המאמר, הוסיף לבאר המשך הכתוב "בכה תבכה" למעליותא, בכי' של שמחה מגילוים נעלים ונפלאים, ע"ד רבי עקיבא שבכה משמיעת סודות התורה.
כפל הלשון בכה תבכה כנגד ב"ר וב"ש שעי"ז זוכים לביהמ"ק השלישי השלישי, ע"ד משכן משכן, ביהמ"ק וירושלים של מעלה ושל מטה יחוד או"א ויחוד זו"ן.
מיוסד:
לתוכן המאמר ראה רשימות הצ״צ לאיכה. ד״ה איכה ישבה עת״ר לכ״ק אדמו״ר נ״ע (נדפס גם ברשימות שם).
רקע:
כ״ק אדמו״ר שליט״א הואיל לאמר מאמר זה בעת ההתועדות דש״פ דברים, שבת חזון (ת״ב נדחה) המאמר נרשם ע״י אחדים מהשומעים, והוגה אח״כ ע״י כ״ק אדמו״ר שליט״א, שהואיל גם להוסיף הערות ומ״מ הבאות בשולי הגליון. ט״ו מנחם אב, עש״ק נחמו, ה׳תשל״א (לשון הפתח דבר).