סיכום:
"ישבה בדד", למעליותא.

"ישבה בדד" בגלות היא הקדמה לגילוי "בטח בדד עין יעקב", נחלה בלי מצרים, דירה בתחתונים, לעת"ל נשיג הפלאת העבודה דזמן הגלות עקבתא דמשיחא, דבר שגרם ביטול גם במשה רבינו. הכוונה להמשיך בחי' בדד, עתיק, יחיד שלמעלה מאחד, באופן של התיישבות (ישבה) על ידי 'איכה', א' אלופו של עולם ליו"ד ספי' ואח"כ בכ"ה, מלכות המלובש בבי"ע. 'בדד' ב"פ ד', דמשפיע ודמקבל.

תוכן התמיהה וההפלאה "איכה", איך אפשר להגיע מבחינה של "רבתי" ריבוי והתחלקות, ו"עם" לשון עוממות ונפרדים וממצב של "היתה כאלמנה" שבעלה באתכסיא ו"רבתי בגוים" בהתלבשות בענייני ע' אומות, "שרתי במדינות", שכח התנשאות והתוקף הוא במדינות, איכה יבוא מכל זה לגילוי ד"ישבה בדד" למעלה מהשתל'. שייכות בדד ליעקב, כי גילוי עתיק, ביהמ"ק השלישי הוא ע"י עבודת יעקב קו השלישי, מעלה בעבודה עתה גם על הגילוי דלעתיד.