סיכום:
אין דיש הנברא ודיש האמיתי בקרי"ס ולע"ל

"עד יעבור עמך הוי׳" בקרי"ס, "עד יעבור" סתם קאי על לעת"ל גילוי למעלה משם הוי׳. "עם זו קנית" אצילות. "תפול עליהם אימתה" בה"א, אימתה ופחד הידועים שאי אפשר להתגבר עליו (וואָס מען קען אים ניט איבערוואַקסן) הפחד מהקב״ה. ועד״מ היראה מהשר כשאינו עומד לפני המלך, לעת"ל יהי׳ גילוי אוא״ס ואז גם עליהם תפול אימתה ופחד, "לבוא בנקרת הצורים וגו׳ מפני פחד הוי׳ והדר גאונו". בקרי"ס האיר גילוי הנפש ואמרו "זה א-לי ואנוהו", שראו בגילוי החיות האלקי, ונמשך גם בעולם אימה ופחד על יושבי הארץ. לע"ל היראה שיומשך בעולם יהי׳ באופן נעלה יותר. מ"מ יהי׳ הגוף קיים, וביחד עם זה יאיר גילוי אור הנפש, גם בעולם יהי׳ נמשך היראה מפחד הוי׳ והדר גאונו. 

יובן ע"פ המבואר בהמשך והחרים תרל"א. השתלשלות מתחלק לד' יש האמיתי ויש הנברא, אין של יש האמיתי ואין של יש הנברא. ומבואר בג׳ משלים: א׳ מנביעות המעיינות מן התהום (יש אמיתי) נמשכים נהרות רבות (יש המקבל) ואין באמצע, המעיין שנובע טיפין טיפין בצמצום, ונחלק לשנים, מה שנמשך מהתהום נקרא אין, כי אין ערוך לתהום, והמעיין שנמשך לנהר הוא אין שאינו מושג דמעיין מטהר בכל שהוא. משל ב' רוחני יותר, כח הצומח, יש האמיתי, וגוף הצמיחה והפירות הוא יש מוגבל, יש המקבל. ואין הממוצע הוא כח הצמיחה הפרטית, העלאת מ״ן מריקבון הגרעין שע"י נצמח פירות מתחלק לשניים. משל ג׳ יותר רוחני, מחיות הנפש, יחידה שבנפש הוא יש המשפיע כל עניני חיות הנפש, והגוף הוא יש המקבל. ואין המחבר הוא חיות וכוחות פרטים של הנפש, ונחלק לשתים. עד"ז למעלה, דעת עליון, למעלה הוא יש האמיתי, ולמטה האין של היש האמיתי, בטל במציאות וכלא חשיב, ודעת תחתון, למטה יש ולמעלה אין של יש הנברא. ונקרא אין לפי שאינו מושג. בקרי"ס האיר בגופות ישראל האין של היש הנברא, אבל לעתיד יתגלה בגופם האין של היש האמיתי, אימתה בה׳, שמחמת עוצם הגילוי יהי׳ ונהרו אליו כל הגוים. כל זה תלוי במעשינו ועבודתינו, ובפרט ע״י הפצת החסידות, תורתו של רשב״י.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש