תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשמ"ח
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
שביעי, שובע, שבועה, ע"י תקיעה, דעת
שביעי, שובע, שבועה, ע"י תקיעה, דעת
תשרי נק' חודש סתם, חידוש כללי כי בו ה"ראש" לכל השנה. וממנו נמשך חיות פרטי לכל חדשי השנה, לכל עניני עבודה בגשמיות וברוחניות, "חוק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב", ובא לאחר ברכת הקב"ה "אתם נצבים גו'" שחודש השביעי יהיה מושבע בכל. ומשביע לכל השנה. קשור למאמר אדה"ז "משביעין אותו" (שאמרו עם הולדת הצ"צ שהשנה מאתיים להולדתו) לשון שובע.
"וי"ל, דזהו מה שהסיום דג' הפרקים הראשונים של ספר התניא הוא בביאור תוכן ענין מוח הדעת, שענינו "יתקע מחשבתו בחוזק", שזהו ע"י ענין "תקעו בחודש שופר", וכמו שמוח הדעת מביא להולדת המדות, אהבה וענפי' ויראה וענפי', שזה כולל את כל התורה כולה, מ"ע ומל"ח, ובכללות היינו השלילה והחיוב, עד"ז הוא בההמשכה שע"י השופר, שהיא המשכת החיות, ענין החיוב, ויחד עם זה עיקר ההמשכה היא ע"י הגבורות, תגבורת החיות, ע"ד ענין מל"ת. וזה כולל את כל ההמשכות שהקב"ה ממשיך על השנה הבאה לקראתינו, בתוך כלל ישראל, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ולמעלה מזה, למעלה ממדידה והגבלה דידו, אפילו ידו של הקב"ה".
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מאמר זה (כעין שיחה) יוצא מן הכלל בעיתוי בה נאמרה. בהקדמה למאמר אמר: "התחלת כל הענינים היא בתורה, וכמ"ש בזוהר "אסתכל באורייתא וברא עלמא" ועד"ז בנדו"ד, התחלת הדיבור תהי' ב"תורה", דרוש לקוטי תורה דפרשתינו, "א חסידישע פרשה", במאמר לר"ה ויום הכיפורים, כמצוין בהכותרת". כמה נקודות הוא ע"ד המאמר ד"ה יו"ט של ר"ה תשל"ב (מוגה) שי"ל גם אז.