סיכום:
"לפעמים צ"ל עבודת כל הג' קווין יחד"
ענין ג׳ בחי' קדוש וג׳ הכתות, בפשטות, כת א׳ אומרת פ״א כת ב׳ אומרת וכת ג׳ אומרת ג״פ קדוש, אמנם בהדרושים משמע שכל כת אומרת קדוש אחר. ג׳ דרגות בעבודת ה׳: קדוש הא׳ מסירות נפש, יחוד או"א, הב׳ לימוד התורה, הג׳ מעשה המצוות. ג׳ קווין עבודה תורה וגמילות חסדים. כל קדוש בזמן וענין בפ"ע. זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד וזמן מצוות לחוד. (מאמר המוסגר בענין רשב"י תורתו אומנותו). אבל ממה שאומרים שכת א' אומרת ב״פ קדוש וכת א' אומרת ג״פ קדוש, נמצא שלפעמים ב׳ או ג׳ העבודות דתורה וגמ"ח כולם נעשים בבת אחת. ע"ד קיום המצוות דרשב"י בהיותו במערה ברוחניות. שנשמתו היתה בחי׳ לויתן יחוד או"א, ענין המס"נ, הי׳ מספיק אז קיום המצוות ברוחניות, אף לא בדרך נס (כפי שהיה לו באכו"ש) כי מצוות צ"ל ע״פ טבע גשמיות, ע"ד הנהגת אדמו״ר הזקן במאסר, שרצה לקדש הלבנה בנהר, ולא רצה הגוי שהנהיג הסירה לעצרה, ועצר אדה"ז את הסירה (בדרך נס), ואח״כ ביקש מהגוי שיעצרנה בעצמו ואז קידש הלבנה בישוב הדעת, כי קיום המצוות צ״ל ע״פ טבע הגשמיות דוקא. ולכן לא הי׳ זה אצל רשב״י. זהו גם תוכן עבודת ספה"ע מלמטלמ"ע ע״פ טבע, תחילה יום א' אח״כ ב' ימים, עד שבע שבתות תמימות תהיינה.

ברשב״י היו ב׳ אופני עבודה. במערה היתה רוחנית, לויתן, מס"נ, בחד קטירא אתקטרנא. ע״ד כת אחת אומרת קדוש קדוש קדוש. משא״כ בצאתו מן המערה, מעשה המצוות שלו ולימוד התורה שלו היו בגשמיות בפשטות, זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד וכו׳. כמו כן בכל ישראל, יש זמנים שצ״ל העבודה בג׳ הקוים באופן שהם כלולים זה מזה, ויש זמנים שהעבודה צ״ל בכל קו בפני עצמו.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש