סיכום:
ירדה פלאים לעלות לבחי' פלא ע"י המעשה.

תוכן היום טוב דט"ו באב הוא נישואי כנסת ישראל עם הקב"ה שנקרא בחור (ראה מאמר תשמ"ג) לעתיד לבוא תהא גאולה נצחית ענין הנישואין, ה' ימלוך לעולם ועד, כל מקום שנאמר נס"ו אין לו הפסק גם למטה בגשמיות ובגלוי בגדרי הזמן והמקום.
מעלתו על ט"ו לחודש ניסן (שנק' ע"ש ניסי ניסים) ותשרי (אותיות רשית, שביום ט"ו בו מתגלה שלימות התשובה, בכסא ליום חגינו), כי בחודש אב היתה ירידה פלאית "ותרד פלאים", לכן העליה שלאחרי' היא בבחי' פלא. "לא היו יו"ט לישראל" שלא היו בזמן אחר כי לא היתה ירידה גדולה כזו מעולם. עלה ארי' זה נבוכדנצר תוקף הלעו"ז, מפני ארי' אל הימין נשתלשל חי' בלתי טהורה ותרד פלאים למטה מהשור עד שהוא מלך שבחיות. על מנת שיבוא ארי' זה הקב"ה.
ירידה פלאית זו הוא (קומט אראפ אין) מעשה בפועל, כלשון רבותינו נשיאינו בשיחות וגם במאמרים שכל העניינים צריך אראפקומען לידי מעשה, המעשה הוא העיקר, כי על ידה באים לתכלית העלי'. מעשה מלשון כפי', אתכפיא, ירידה באדם נגד רצונו מ"מ מגלה עומק הרצון האמיתי, ופועל כפיה שינוי והפיכה בכל סדר השתלשלות ועולה שלא בערך עד ל"אודך ה' כי אנפת בי" הודאה על הירידה, כי רואים שהעלי' למעלה מגדר עלי' וירידה, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
העלי' תהי' לארץ ישראל ולירושלים (ב' הגרסאות במשנה) ז"א ומלכות, שם עלו ג"פ בשנה לקבל עניינים מיוחדים. "ירושלים הבנוי' כעיר שחוברה לה יחדיו" ובזמן הרגל כל ישראל חברים ושם בביהמ"ק וקה"ק, קשר ט"ו באב ליוה"כ, זמן היחוד דעולם שנה נפש בשלמות בירושלים. בקה"ק, ביוהכ"פ, בכה"ג, בעבודת הקטורת בחד קטירא אתקטרנא, שלימות התקשרות התאחדות גם עם החלבנה, אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקו ונמשך בכל עניני השנה ופרטיה.