תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשמ"ו
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
ב' אופני מסעות, ב' דרושים, שניהם יחד
ב' אופני מסעות, ב' דרושים, שניהם יחד
המסעות, דרגות באין סוף, ילכו מחיל אל חיל, ת"ח אין להם מנוחה, מארץ גושן עד לירדן יריחו דמורח ודאין, מבהכ"נ לביהמ"ד עד הנהג בהם מנהג דרך ארץ, הליכה בל"ג כמבואר בס' החקירה שישנם מדרגות בבלי גבול.
ב' אופנים שונים בענין העליות שבמסעות המבוארים בשני דרושים: סוג הא', פעולה בעולם, בירורים. ענני הכבוד יישרו דרכים עקלקלות ושינו גדר המדבר, שהיה כרמלית ונהפך לרה"י ורה"ר, קודם מ"ת היה זה מלמעלמ"ט ואחרי זה פעלו עליה בתחתונים עצמן. סוג הב', הפעולה בנשמה עצמה, ירידה צורך עליה מהמדבר דג' קה"ט "מסעיהם למוצאיהם" ו"מוצאיהם למסעיהם" בכח משה ושם מ"ב.
החילוק בין שניהם הוא ע"ד יששכר וזבולון וכל אחד צריך לשני, שני הדרושים מבארים אותם הפסוקים ולומדים את שתיהם בזמן רעווא דרעווין שהוא מעין דלעתיד שלא נצטרך לרצו"ש גם בהיותו במקומו מגיע לתכלית העילוי ובאופן נצחי, כבר עכשיו יש את התורה דלעתיד, פנימיות התורה.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
"וידועים הדרושים בענין זה בלקו״ת ובדרושים שלאחרי זה (שכמה מהם כבר נדפסו), ושם נדפסו הענינים באותיות הרב, ואותיות מחכימות. ותוכן הענין בכללות, דענין המסעות בכלל ישנו בעבודת האדם הן בכללות עם ישראל והן בחיי הפרט. ותוכנו הוא הנסיעה והעלי׳ ממקום למקום נעלה ממנו, ומדרגא אחת לדרגא שלמעלה ממנה, באופן שילכו מחיל אל חיל..".
"וידועים הדרושים בענין זה בלקו״ת ובדרושים שלאחרי זה (שכמה מהם כבר נדפסו), ושם נדפסו הענינים באותיות הרב, ואותיות מחכימות. ותוכן הענין בכללות, דענין המסעות בכלל ישנו בעבודת האדם הן בכללות עם ישראל והן בחיי הפרט. ותוכנו הוא הנסיעה והעלי׳ ממקום למקום נעלה ממנו, ומדרגא אחת לדרגא שלמעלה ממנה, באופן שילכו מחיל אל חיל..".