תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשמ"ו
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
ע"י עבודת פרך פעלו זיכוך העול וביטול הגזירה
תיבת "אתכם" בשאלת הבן החכם דומה לכאורה לשאלת הרשע "מה העבודה הזאת לכם". גם שאלתו בעדות חוקים ומשפטים, הרי נקרא חכם. אלא שאלת החכם היא על עבודת בנ"י לאחר מ"ת איך ניתן להמשיך המשכה אלוקית ע"י מצוות מעשיות דווקא. והרי האבות המשיכו ע"י קיום המצוות ברוחניות. ועל כך משיבים לו: דווקא ע"י גלות מצרים שבנ"י הזדככו בעבודה הגשמית בפרך, ופעלו ביטול הגזירה דעליונים ותחתונים. המשיכו המשכה נעלית יותר אפילו מהאבות. ב' ענינים אלו ישנם ג"כ בעבודת האדם, ובכללות: חודש תשרי, הנהגה טבעית שבאדם, עבודה שע"פ טבע, זיכוך הגשמיות. חודש ניסן, הנהגה למעלה ממדידה והגבלה ביטול הגזירה. הנהגה זו היא בעיקר ע"י קיום תומ"צ ביגיעה.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
ע"י עבודת פרך פעלו זיכוך העול וביטול הגזירה
תיבת "אתכם" בשאלת הבן החכם דומה לכאורה לשאלת הרשע "מה העבודה הזאת לכם". גם שאלתו בעדות חוקים ומשפטים, הרי נקרא חכם. אלא שאלת החכם היא על עבודת בנ"י לאחר מ"ת איך ניתן להמשיך המשכה אלוקית ע"י מצוות מעשיות דווקא. והרי האבות המשיכו ע"י קיום המצוות ברוחניות. ועל כך משיבים לו: דווקא ע"י גלות מצרים שבנ"י הזדככו בעבודה הגשמית בפרך, ופעלו ביטול הגזירה דעליונים ותחתונים. המשיכו המשכה נעלית יותר אפילו מהאבות. ב' ענינים אלו ישנם ג"כ בעבודת האדם, ובכללות: חודש תשרי, הנהגה טבעית שבאדם, עבודה שע"פ טבע, זיכוך הגשמיות. חודש ניסן, הנהגה למעלה ממדידה והגבלה ביטול הגזירה. הנהגה זו היא בעיקר ע"י קיום תומ"צ ביגיעה.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
"ידוע בזה מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שאמרו בחודש ניסן בבואו למדינה זו בפעם השני' (ה'ש"ת) התחלת עשר השנים אחרונות דחיים חיותו בעלמא דין. ואותה שנה היתה ג"כ שנה מעוברת, שנה שלימה ותמימה כשנה זו. ומכיון שנאמר המאמר בחודש ניסן, מוכן שבעת אמירתו כבר עברו ב' חדשי אדר עם כל העילויים שבדבד".
"ידוע בזה מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שאמרו בחודש ניסן בבואו למדינה זו בפעם השני' (ה'ש"ת) התחלת עשר השנים אחרונות דחיים חיותו בעלמא דין. ואותה שנה היתה ג"כ שנה מעוברת, שנה שלימה ותמימה כשנה זו. ומכיון שנאמר המאמר בחודש ניסן, מוכן שבעת אמירתו כבר עברו ב' חדשי אדר עם כל העילויים שבדבד".