סיכום:
ירושה, יגיעה ומתנה בתורה

בשמח"ת מתבטא הקשר דכל אחד מישראל עם כל התורה כולה. וצ"ב, הרי כל אחד יש לו חלק בתורה השייך אליו כלשון "ותן חלקנו בתורתך", שיש לכ"א חלקו בתורה. יש דברים שתלמיד ותיק עתיד לחדש, היינו שכל העולם כולו מחכה עד שיוולד התלמיד ותיק ויחדש ויגלה ענין זה בתורה, וזהו חלקו בתורה. לכל איש פרטי מישראל ישנו חלק פרטי, ויתרה מכך, אות פרטי, בתורה, וא"כ מהו ענין שמח"ת שאז שמחים בשוה כל ישראל עם כל התורה?

יש ג' אופנים שעל ידם נעשה כל אחד מישראל חד עם התורה. א' ירושה שבתורה, למעלה מהשגה, גם תינוק מוריש. ב' יגיעה שבה, עובד אלקים, וצריך ללמוד ק"א פעמים שיהי' נק' עובד אלקים, עד שלומד עוד והולך הלאה (ווייטער) בלימודו ולמעלה (העכער) ולרוחב ואורך ועומק וכו'. ג' מתנה שבה. אשר נתן לנו את תורתו. וצ"ל כל הג' ענינים בכל אחד.

עיקר ענין השמחה הוא על בחי' הירושה שבתורה, שלכן רוקדים עם כל התורה כולה. ואח"כ ישנו ענין הקריאה בתורה, התקן עצמך ללמוד תורה, ועי"ז באים לגילוי דלעתיד, שזהו מה שאומרים בהפיוט ע"ד שמחת תורה דלעתיד בתורה חדשה דלעתיד, בחי' מתנה.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש