סיכום:
"ישפוט תבל בצדק", בשמחה

המשפט דר"ה הוא על כללות העבודה בשנה שעברה, בכל הג' קוין דתורה עבודה וגמ"ח, שכללותם הוא ענין הצדקה, "להחיות רוח שפלים", ומזה נפעל למעלה, שגם בבי"ע, הנקראים שפלים, יורגש בהם אור האצילות. בזה גופא ב' אופנים: א. "הנותן פרוטה לעני", צדקה לגופו בלבד, שעי"ז ממשיך אור האצי' בבי"ע, "מתברך בו' ברכות" והמשכות, המשכת וא"ו בה"א. ב. "והמפייסו", הנחת דעתו, שעי"ז ממשיך פנימיות האלקות שלמעלה מאצילות, "מתברך בי"א ברכות". שני אופנים אלו צריכים להיות קודם התפלה, שגם בה ישנם ב' אופנים, השתחוואה חיצונית, שמיעה. והשתחוואה פנימית, ראיה. והם באים ע"י שני אופנים הנ"ל.

וזהו "ישפוט תבל", תבל בגימטריא ב' פעמים ארי', ב' בחי' בעבודת האהבה, שרפים ואופנים. "בצדק", ב' צדק, צדק דצדקה ותפלה, וצדק דתורה. על ידי המשפט נמשך גילוי אור נעלה ביותר, "לפני הוי'", למעלה משם הוי', בחי' שם הוי' בהעלותו לעתיק שאז כאלקים יחשב, לכן ישנו אז השמחה ד"יעלוז שדי וכל אשר בו", וישראל לובשים לבנים ומתעטפים לבנים.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש