עבודה בגלות בירור המדות ולעת"ל בירור המוחין

עבודת האבות סימן לבנים, יש בכל אחד ג' קוין חסד גבורה רחמים, ג' מקדשות, וכולם סימן לעבודת הבנים בהם בשלימות, ע"ד העיבור שיש בו שלימות כל עניני התינוק שבאים בגילוי אח"כ בלידה, ב' דברות אנכי ולא יהיה לך כוללים כל עשה"ד, פרשה ראשונה דק"ש כולל ג' הפרשיות. אך "שמי הוי' לא נודעתי להם", החידוש דמשה שנגלה מדת אמיתית שם הוי׳, הגילוי דמ"ת. 

האבות ענינם מדות, משא״כ משה הוא חכמה וביטול, "ונחנו מה" בחי' עבד, לכן זכה שעל ידו יהי׳ מ"ת שמקורה במוחין שלמעלה ממדות. מדות הם ברעש וסערה גדולה (מיט אַ שטורעם און מיט אַ ליאַרעם), משא״כ מוחין הוא בנחת וביטול, "לכן אמור לבני ישראל אני הוי׳", גילוי נעלה יותר מהגילוי שבימי האבות. 

חילוק זה הוא גם בין הגילוי בגלות לגילוי דלעתיד. עתה העיקר עבודת המדות ולעת"ל יהיה בירור המוחין. קני קניזי וקדמוני. אלא שיש מעלה בעבודת המדות בזמן הגלות, כי דוקא ע״י העבודה שבגלות באים לגילוי דלעתיד, כיון שזה הסיבה וזה המסובב מובן שהסיבה היא למעלה מן המסובב, כנודע שהגורם הוא חזק מן הנגרם.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש