סיכום:
עבודת האדם תופס מקום למעלה.

בדרא דעקבתא דמשיחא "תשמעון ודאי" א"א לחכות יותר, אין למתי להניח את הבירורים (ס׳איז ניטאָ אויף ווען צו אָפּלייגן די בירורים), ולזאת תשמעון ודאי.
תשמעון, מחשבה; ושמרתם, דיבור, שמור זה משנה; ועשיתם, מעשה; תשמעון ג' פירושים: הבנה, מחשבה שבמח'; שמיעה, דיבור שבמח'; אסיפה, מעשה שבמח'. עי"ז ושמר גו' את הברית, מעשה; ואת החסד, מחשבה; ואת השבועה, דיבור.
ישראל עלו במחשבה עילאה, למעלה מבחי' מחשבה שבמח', פשיטות לגמרי, ע"י עבודתם למטה בכל מאודך מתעלים יותר, עושין רצונו של מקום (מדארף אויפמאכן א רצון במקום), פועלים רצון מלמעלה מהרצון ומהשתלשלות להמשיכו במקום ובהשתל', ואז ההנהגה למטה הוא בל"ג, אף שהעבודה היא רק בל"ג דנפש, 'מאד שלך', מ"מ ממשיך רצון העליון שלמעלה.
בהתבוננות האדם למטה, ש"הוי' (עילאה) אלקינו", כוחנו וחיותינו, עי"ז "הוי' (תתאה) אחד", מגיע לביטול בכל מאודך, עושין רצונו של מקום, ממשיכים רצה"ע שלמעלה מבחי' מחשבה עילאה שרש הנשמות.
"ושמר ה"א לך את הברית וגו'" לצורך המשכות הללו מלמעלה מהשתלשלות צריך לזה כריתות ברית (לכן מקדים ברית לחסד ושבועה) כדי שהעבודה דלמטה תתפוס מקום ותמשיך גילוי מלמעלה.