תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשמ"ג
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
שמחה גלויה עוד קודם לראש השנה
שמחה גלויה עוד קודם לראש השנה
ענין שוש אשיש, שמחה גלוי׳ בחג הסוכות זמן שמחתנו. ואח״כ תגל נפשי, שמחה מכוסה בר"ה, אמרו לפני מלכויות, ע"י עם הרחוק מהמלך, בשופר של בהמה, בקול שהוא מעשה ויגיעה פשוטה. הוא ענין וגילו ברעדה. משם יומשך פרטי העבודה דבגדי ישע ומעיל צדקה, ועד לתכלית הכוונה, יחוד קוב"ה וכנס"י, כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה. המלכות מקשטת את כלי׳ שהם נש"י בהיותם נשמות בגופים. ופועלים בכל העולם שנברא. ג' קוין בג' עמודים שעליהם העולם עומד בג' ימים, ב' דר"ה והשלישי ביוהכ"פ, כולם באופן של אחדות ויחיד.
מקריאת הפטרה זו, שמתחיל בענין זמן שמחתינו, משמע שעוד לפני ר"ה צ"ל שוש אשיש, משום שהעבודה דר"ה היא ע״י הקדמת השמחה של מצוה. כי בר"ה היא קבעמ"ש, ואמרו רז״ל קבלו מלכותי ואח״כ אגזור עליכם גזירות, כמו בקיום הגזירות צ״ל שמחה של מצוה, עד״ז ועאכו״כ צ״ל שמחה בקב"ע בכלל. אף שבזמן בפועל צ"ל תחילה גילו ברעדה בר"ה ורק אח״כ השמחה הגלוי׳ בסוכות, מ״מ מודגש כבר לפני זה שיש כאן ענין של שמחה גדולה ביותר, על קבלת מלכותו ית׳. כמו באדה"ר נאמר כשמחך יצירך בגן עדן מקדם, על שהמליך את הקב״ה למלך על כל הארץ ואמר בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי׳ עושנו.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
מביא "מלקו"ת ודרושי רבותינו נשיאנו שלאח"ז בכל דור ודור, כל נשיא בסגנונו". מזכיר ביאור מהצ"צ באוה"ת.
מביא "מלקו"ת ודרושי רבותינו נשיאנו שלאח"ז בכל דור ודור, כל נשיא בסגנונו". מזכיר ביאור מהצ"צ באוה"ת.