תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשמ"ג
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
במסקנא דמוחין כולן שוין
מעלת שמיני שומר ההיקף למעלה משביעי דשבת. וביום השמיני נטל עשר עטרות. ענין כינור דח' נימין ולעת"ל י' נימין. כנור כ"ו-נר. בעבודה, ז' מדות, ז' ימי הבנין, הם עיקר בנין עבודתו של אדם, עיקר העבודה הוא במדות. לכן כיבוש ז׳ עממין הוא גם לפני ביאת משיח, ולעתיד יהי׳ גם כיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני, שהם כנגד ג׳ המוחין חב״ד. "הנסתרות (ג' מוחין) להוי׳ אלקינו ו'ה'נגלות (ז' מדות) לנו ולבנינו". אמנם הגם שעצם עבודת המוחין אינה שייכת עכשיו, מ"מ כדי שענין המדות יהי׳ בשלימות, צריך עכ״פ המסקנא של המוחין, שצ״ל ענין של מדות וכולם שוין בזה. כי בהתבוננות בעומק וכו׳ בידיעת אלקות יש חילוקי דרגות, כל חד לפום שיעורא דילי׳. משא״כ המסקנא, שצריך להיות קיום המצוות לא באופן של מצות אנשים מלומדה אלא מתוך חיות הנפש והתפעלות וכו׳, הנה בזה הכל שוין.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
במסקנא דמוחין כולן שוין
מעלת שמיני שומר ההיקף למעלה משביעי דשבת. וביום השמיני נטל עשר עטרות. ענין כינור דח' נימין ולעת"ל י' נימין. כנור כ"ו-נר. בעבודה, ז' מדות, ז' ימי הבנין, הם עיקר בנין עבודתו של אדם, עיקר העבודה הוא במדות. לכן כיבוש ז׳ עממין הוא גם לפני ביאת משיח, ולעתיד יהי׳ גם כיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני, שהם כנגד ג׳ המוחין חב״ד. "הנסתרות (ג' מוחין) להוי׳ אלקינו ו'ה'נגלות (ז' מדות) לנו ולבנינו". אמנם הגם שעצם עבודת המוחין אינה שייכת עכשיו, מ"מ כדי שענין המדות יהי׳ בשלימות, צריך עכ״פ המסקנא של המוחין, שצ״ל ענין של מדות וכולם שוין בזה. כי בהתבוננות בעומק וכו׳ בידיעת אלקות יש חילוקי דרגות, כל חד לפום שיעורא דילי׳. משא״כ המסקנא, שצריך להיות קיום המצוות לא באופן של מצות אנשים מלומדה אלא מתוך חיות הנפש והתפעלות וכו׳, הנה בזה הכל שוין.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
לכללות המאמר, ראה ד״ה זה באוה״ת ריש פרשתנו. אחרי (כרך ג) ע׳ תתכח. תרע״ח. תש״ד. תש״ה. וראה גם ד״ה זה העת״ר (המשך תער״ב ח״ב).
לכללות המאמר, ראה ד״ה זה באוה״ת ריש פרשתנו. אחרי (כרך ג) ע׳ תתכח. תרע״ח. תש״ד. תש״ה. וראה גם ד״ה זה העת״ר (המשך תער״ב ח״ב).