תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשמ"ג
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
ראיית אלקות בר"ח ושבת דלעתיד
בפסוק נזכר רק העליה דשבת ור"ח ולא של ג' רגלים, וגם הקדים ר"ח לשבת, חידוש בעליה לרגל ראיית פני ה"א, גילוי פנימיות בראי'. מציאות אלקות בעולם אינו בהעלם, בעולם עצמו רואים שיש בורא ואפשר גם להסבירו לגוי, אלא שהוא בחי' אלקים. ולישראל קבע מועדים זמנים מסוימים בהם גילוי אלקות בבחי' ראיה שאז השמחה ביין, דבר המגלה, משא"כ בשבת ענינו עונג שאינו גלוי.
לעת"ל יוסף אור וגילוי, חדשו של חודש ושבתו של שבת בלי לבושים, בחי' ראיה. זה עיקר החידוש, לכן לא נזכר העליה בג' רגלים. אלא שגם ביו"ט יהיה חידוש הישנות, אבל לא חידוש מעיקרא שהוא יש מאין. "יבוא כל בשר להשתחוות", לא רק עיני בשר, מצד הביטול שהוא רך ועניו. קשור לרישום הפרשה "וארא גו' לתת להם א. את ארץ כנען ב. את ארץ מגוריהם ג. אשר גרו בה", ג' עניני ארץ המבואר בתו"א עה"פ "ארץ ארץ ארץ שמעי דבר הוי'".
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש