סיכום:
מבחי' "אורה" עד לרגליים, ע"י רצועות התפילין
בפורים "היתה אורה" לשון מפעיל שפועל את מציאות האור דתורה, כי פורים אתעדל"ע ע"י אתעדל"ת, משא"כ במ"ת, תורה אור ולא אורה, אתעדל"ע מצד עצמו. ומזה הגיעו גם ל"ששון ויקר" גילוי נעלה שגורם לכלות הנפש לכן השמחה היא עד דלא ידע, ע"י רצועה ד"ויקר אלו תפילין" נמשך לכל השנה בהתיישבות מהמח אל הלב ולמטה יותר לכן צ"ל רצועות ארוכים (וואס לענגער) עד הרגליים.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש