תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשמ"א
הנחות
מוגה
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
יתרון האור בנשמה מעליית הגוף לעת"ל.
ישראל נקראים "ציון" ע"ש שמצוינים בעסק התומ"צ. פדייתם במשפט ע"פ שורת הדין. אבל "ושביה" אלו שאינם עוסקים בתורה, פדייתם היא בתורת צדקה, למעלה מהגבלה דמשפט. עוד פירוש "ושביה" לשון השבה מהגלות, מורה שגם קודם לזה לא היו בגלות ממש, רק במקום הגלות בלבד וקאי על הנשמה שאין שייך בה גלות מ"מ צריכה להשבה. העליה היא לפי ערך הירידה, כיון שעיקר הירידה בגלות הוא בהגוף, גם עליית הגוף לעת"ל תהיה נעלית יותר מהעליה שתהי' בנשמה, כי עליית הנשמה היא מיתרון האור הבא ע"י החושך, ועליית הגוף היא מיתרון האור שבחשך עצמו, אמנם לעת"ל הנשמה תהא ניזונת מהגוף ותקבל ממנה גם יתרון זה. עילוי הגוף הוא ע"פ שורת הדין, "במשפט תפדה", כי היה בו ענין הפיכת חושך לאור לכן זה מגיע לו, משא"כ הנשמה היתה רק במקום הגולה הוא ע"ד "שביה בצדקה", מ"מ מעלה בעליית הנשמה שהיא למעלה מכל מדוה"ג. העיקר הוא פי' הפסוק כפשוטו, הפדי' והיציאה מהגלות בפשטות.
מיוסד:
"ומדייק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע במאמרו ד״ה זה דשנת עדר״ת". וראה ד"ה קץ שם לחושך תשכ"ד.
רקע:
יצא לאור מוגה לכבוד שבת חזון תשמ”ח.