סיכום:
מעלת עבודת בעלי עסקים – "כח מעשיו"

"החודש הזה לכם", הוא בחי׳ התיקון, "לתת להם נחלת גוים" הו״ע בירור הניצוצות דתהו. צדיקים ובעלי תשובה. יושבי אוהל ובעלי עסק. יששכר וזבולון, גם בצדיקים יש ענין הבירורים בנפילת אפיים, העסק במצוות גשמיות. גם בעלי עסק צריכים ללכת מד׳ אמות של תפילה ותורה לעסקיו במס"נ כי זהו שליחותו בעולם לזכך את בחי' ארץ לעשות רצון קונה, ובא לבחי' ריצה, לעשות רצון קונה.

אינו דומה בירור יושב אוהל לבעל עסק שעיקר עסקו בפרקמטיא ונוסע למרחק ועד שמסכן את נפשו בגשמיות וגם ברוחניות כמבואר בהמשך מים רבים תרל"ו. ולאידך, יושב אוהל העושה מלאכתו ארעי (כי אינו אץ להעשיר) ושאר כל היום עוסק בתורה, הנה אף שאינו טרוד כמו בעל עסק, מ״מ הנה בשעה זו שהוא עושה מלאכה הוא ירידה כו׳. 

וזהו השאלה "לא היה צריך" עצם ענין בראשית בתורה, מדוע פתח בזה ולא ב"החודש". כי צ"ל ב' העבודות, ביהכנ"ס וביהמ"ד; מנהג דרך ארץ, דגם בעלי עסק אפילו בשעת הדחק שהטרדה גדולה יותר מדאי, מחוייב בתפילה ובתורה, ועד״ז מי שתורתו אומנתו צ״ל אצלו לא רק תורה ותפילה, אלא צריך גם להפסיק לעשיית סוכה ולעשיית לולב, דרך ארץ. השאלה "לא הי׳ צריך כו'" היא מצד החשיבות דתפילה ותורה לגבי עבודת הבירורים, הוצרך להקדים 'החודש' ל'בראשית' כפי שהוא הסדר בכל יום.

והתשובה היא, אמת מצד הגילויים צ"ל תורה תחילה, אבל "כח מעשיו", יש מעלה יתירה במעשה שאינה גם בעסק התורה, דסוף מעשה במחשבה תחילה. ולכן פתח ב'בראשית', כי נתאווה הקב״ה להיות לו ית׳ דירה בתחתונים, אתכפיא ס"א אסתלק יקרא דקוב״ה בכולהו עלמין, שהו״ע נפלא ביותר כמבואר בארוכה בדרוש ההילולא. ומתאחד בנותן התורה למעלה מגילויים. "כח מעשיו" פועל שיהי׳ "הגיד (והמשיך) לעמו", ושיהי׳ "לתת להם נחלת גוים", בפועל ובגלוי, וע״י העבודה בה'סוף מעשה' דימי הגלות שבעולם העשי׳, יתגלה ה'מחשבה תחילה', בגאולה האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש