תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשל"ח
הנחות
סיכום:
"ה' ניצב עליו" ע"י בחירת והכתרת עם ישראל
"ה' ניצב עליו" ע"י בחירת והכתרת עם ישראל
ישראל עומדים בר"ה קומה אחת שלימה, מ"ראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך ושואב מימיך" להיות כולכם לאחדים כאחד, ונמשכת ברכה בהפלגה גדולה ביותר, ופועלים תמליכוני עליכם, והקב״ה מקבל ונעשה "מלך ישראל (ועי״ז) וגואלו" ו"מלך כל העולם כולו".
"למען הקים אותך היום לו לעם", לשון עימו ואצלו. צריך לעורר רצון למלוכה מפנימיות ועצמות ומהות ממש, ישראל שהם עימו ואצלו, בכח "אתם נצבים" ל' שר וקצין, ישראל "כי שרית עם אלקים גו' ותוכל", ע״י הירידה, מתברכים ישראל (אַז עס קומט צו אין זיי) כי ירידה צורך עלי׳, יותר ממה שהי׳ לפני זה.
"אתם נצבים היום", ממשיכים "והנה ה׳ ניצב עליו". אף שיש ענינים ומצבים של "רם על כל גוים ה'", ועד קוב״ה אסתלק לעילא ולעילא, מ״מ ח״ו לומר כן בנוגע לישראל, כי הם בבחי׳ נצבים, ומשיכים גם מלמעלה "והנה הוי׳ ניצב עליו". כפי' המדרש שכביכול הקב״ה ניצב ונסמך (און האַלט זיך). כי הכתירו את הקב״ה למלך עליהם ועל העולם כולו, באופן דמלכותו ברצון קיבלו עליהם, בשמחה רבה ועצומה, דאין לך שמחה גדולה מזו שזכה להיות אושפזיכן לגבורה כמבואר בתניא, ויתירה מזו שנעשים עם לשון עמו, ויתר על כן שעוברים בין הבתרים עם עצומ"ה ונעשים לאחדים עמו. וממשיך גם למעלה "יבחר לנו את נחלתינו את גאון יעקב אשר אהב סלה", עד לבחירה אמיתית שהיא בעצמות ומהות.
בכל שנה כאו״א מישראל נולד מחדש. ומשביעין אותו בג׳ הפירושים, לשון שובע, שנותנים לו מלמעלה בשובע את כל הענינים שצריך, עד באופן ד"אתה מצווה להעשירו" כי הוא בן לעצמות ואחד עמו. לשון שביעי, בכל הכחות פנימיים. ולשון שבועה, "לעברך בברית ה׳ אלקיך ובאלתו" הו״ע השבועה, "בי נשבעתי", ואין שייך כל ענין השינויים, שמה שלא יהי׳ ואיך שלא יהי׳ (אז וואס עס זאל ניט זיין און ווי עס זאל ניט זיין) ממשיכים כל טוב רוחני וגשמי.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
מביא מלקו"ת ואור התורה על פסוק זה. נזכר בו עה"פ "את ה' האמרת היום". ענין "כל איש ישראל", ראה אוה"ת תרומה.
מביא מלקו"ת ואור התורה על פסוק זה. נזכר בו עה"פ "את ה' האמרת היום". ענין "כל איש ישראל", ראה אוה"ת תרומה.