תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשט"ו
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
סיכום:
הודאה, אהבה, ברכה.
הודאה, אהבה, ברכה.
"כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני", הודאה אינה השגה אלא למעלה מטו"ד לכן ישנו אצל כאו"א מישראל. הודאה אינה על מחלוקת בגוף אלא הודאה על האמת שבדיעה העליונה שלמעלה יש ולמטה אין. "מודים" גימ' מאה, כי לא די בהודאה (נהי"מ) אלא צ"ל ברכה (בינה), מאה ברכות, המשכות וגילוי למטה. הממוצע ביניהם הוא "ואהבת" (כללות המדות, חג"ת), וכדי לבוא ל"ואהבת" צ"ל "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך", יפה שעה א' בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, כולל גם ימות המשיח ותחה"מ ימים שאין בהם חפץ שהם גילוי שמו הגדול הארה בלבד ובעוה"ז ממשיך עצמות. ע"י התבוננות בכ"ז יבוא לאהבה שהיא ממוצע בין הודאה לברכה ותעלה הנשמה למדרי' נעלית ביותר.
"כל זה הוא כפי שצריך להיות, אבל כשאינו כן הנה כתיב ציון (יחידה, שאין בה לעו"ז, אבל היא בהעלם) במשפט (הלכות התורה), תפדה", לבוש מחשבה ודיבור. "ושביה" נר"נ, שיש בה לעו"ז, "בצדקה" כפשוטו, להחיות רוח שפלים, לבוש המעשה. "משפט בשלשה", התכללות ב' הקווין ע"י קו האמצעי שלמעלה משניהם מגיע לעצם הנשמה ציון. לכן גם בג' דפורענותא מסיים הפטורה בשורה אחרונה (כמו בשטר שמורה על כל תוכנו) בדברי נחמה, קו הג' שלמעלה מב' קוין ופועל שגם בגלות יהיה "ציון במשפט תפדה".
בשיחה שלפנ”ז אמר: "מאמר זה נמצא גם בכת״י (ביכל) שבכת״י נמצאים מאמרים מתקע״א ו(תחילת) תקע״ב, ובכת״י זה נמצא גם מאמר זה. ועל המאמר כתוב שנאמר ״אור ליום ב׳ ערב ט׳ באב וויטעפּסק״. למאמר זה ישנם ג״כ הגהות מכ״ק אדמו״ר הצ״צ. ההגהות הן משני זמנים. ישנם הגהותיו של הצ״צ על המאמר בלקו״ת, שהגהות אלה הן מלפני שנת תר״ח (כי בשנת תר״ח היתה הדפסת הלקו״ת), וישנן הגהות משנת תרכ״א, חמישים שנה מאז אמירת המאמר.”
”הרי דובר שילמדו את הלקו״ת של השבוע, "א חסידישע פרשה", מסתמא כולם למדו זאת, ובפרט ש"א חסידשע סדרה" של השבוע היא קטנה, במילא אחזור את המאמר בקיצור״
”הרי דובר שילמדו את הלקו״ת של השבוע, "א חסידישע פרשה", מסתמא כולם למדו זאת, ובפרט ש"א חסידשע סדרה" של השבוע היא קטנה, במילא אחזור את המאמר בקיצור״
מיוסד:
לכללות המאמר, ראה ד״ה זה בלקו״ת פרשתנו (דברים) בתחלתו, וההגהות באוה״ת פרשתנו.
ע”ד יסוד ומקור המאמר, ראה בפרטיות בשיחה שקדמה לאמירתו.
רקע:
המאמר דלקו"ת עם ההגהות נדפס אז בקונטרס בפ״ע.