סיכום:
קבלת-עול במחשבה  דיבור ומעשה מתוך שמחה.

"עקב" קאי על אחרית הימים, הזמן של דורנו, "תשמעון ודאי" בכל פרטי הכתוב, תשמעון ושמרתם ועשיתם, במחדו"מ, (לא הובא בהדרושים פירוש עקב על מצוות שאדם דש בעקביו, אלא כפי שהם בשלימות). השכר על זה הוא "ושמר ה"א לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך", דיוק הלשון "תשמעון ושמרתם ועשיתם" ולא כפשוטן מחדו"מ, כי מדובר על אחרית הימים שאז "תשמעון ודאי".
"תשמעון" אסיפה, "וישמע שאול את העם", אסיפת כל הניצוצין מכל המחדו"מ וחלקו בעולם "ושמרתם" דיבור, לימוד באופן דערוכה בכל שמורה שנשמר בכל דבר בלתי רצוי, גם דיבור מלשון ידבר עמים, הנהגה ושליטה דמאן מלכי רבנן, שמירת דבר ה' זו הלכה "ועשיתם" מלשון מעשין על הצדקה, כפיה, כי לא די בקיום מה שמונח היטב (עס לייגט זיך ביי אים) אלא צ"ל אתכפיא, גם משפטים שמונח בשכל ורוצה בעשייתם צ"ל גיבור כובש את יצרו, כידוע שלעת"ל ישתוקקו (מ'וועט זיך ביינקען) לאתכפיא, מתאים גם לפי' "עקב" מצוות שאדם דש בעקביו היינו אתכפיא, "ושמרתם" לאחר שקו"ט ארוכה ועשירה בכמה סברות כופה עצמו שלא להתחשב בסברות אפילו דקדושה כדי לפסוק דבר ה' זו הלכה ובאופן דתשמעון מלשון אסיפה וקיבוץ עד ל"נדחך בקצה השמים".
השכר בדומה לזה, "הברית" שנעשה מציאות אחת שלא שייך להחליש או לבטל "החסד" במדות שבלב "השבועה" באופן של תוקף וכל זה באופן של "והיה" לשון שמחה, ו"ה קודם לי"ה, והיה ה' למלך וגו' ביום ההוא יהי"ה, בעבודה הוא שגם המשפטים הוא בקב"ע הן מח' והן דבור והן מעשה ועד לדברים שדש בעקביו אף שהיא עבודה גדולה (וקשה) נעשית בשמחה.