סיכום:
"יחוד משפיע ומקבל, חברייא דרשב"י"
הנה מה טוב, חכמה. ומה נעים, בינה. שבת אחים, ז"א ומלכות. גם יחד, שנעשים כולם ביחד. ע"י יחוד הספירות והמשכתו בכל סדהש"ת עד למטה מטה עד לירידת הגשמים כפשוטם, ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה. אמנם לצורך היחוד צ"ל המשכה מלמעלה מעלה עד א"ס עד שגם בחכמה יומשך מפנימיות הכתר, לכן התלמידים שהם המקבלים באו אל רשב"י ומשתוקקים ומבקשים שיושפע להם מבחי׳ החכמה. ע״י התקשרות והתחברות מקבל במשפיע, תלמיד ברב, נוסף עילוי בהמשפיע עצמו, ונקראו חברייא דילי', לשון חברותא, ונתוסף עי"ז עילוי ברשב"י שגילה ענין חדש בתורה. ההוראה מזה לעבודת האדם שצריך לחבר וליחד את כל הכוחות וכן הענין דאהבת ישראל והשתדלות בטובת העולם. כדאי הוא ר׳ שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק, כולל (ובפרט) דוחק הגלות בעקבתא דמשיחא, הנה אז כדאי הוא ר׳ שמעון לסמוך עליו. ויכול לפטור את העולם מן הדין ע"י קו השמחה פורץ גדר. ע"ד השמחה וריקוד דהקפות שמתקן כל עניני דין.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש