תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תנש"א
מאמרים - תשל"ח
הנחות
בלתי מוגה - מהדורה ישנה
סיכום:
התשובה "למה הרעות" בגלות האחרון
"וארא" לשון הוה ישנה גם עתה, בתשובה על שאלת "למה הרעות" בגלות חושך כפול ומכופל בפרט בעקבתא דמשיחא שאין העבודה כדבעי לי' למיעבד, והתשובה: וידבר אלקים גו' אני הוי', שגם התוקף דפרעה משם אלקים הוא מפני שגם עתה אני הוי' הכבדתי את לבו ואין להתפעל מבילבולים כי אין בהם ממשות, אלא אדרבא לנצל לחיזוק בעבודה להפוך חשוכא לנהורא כי מציאותן הוא לגלות כח האדם. הסדר הוא, "וארא אל האבות", מדות אהבה יראה ורחמנות, שיהיו במצב של לידה והתגלות ע"י התבוננות המעורר אהוי"ר וכו' ולא באופן דגלות ועיבור ראשו בין ברכיו. גם התבוננות בהעלם והסתר שכוונתו להגיע לעילוי דאתהפכא. והוא הכנה לגילוי "שמי הוי'" לבדו שנגלה למשה במ"ת תכלית הביטול (ולא רק מדות יש מי שאוהב) "ונפשי כעפר לכל תהי'" הוא כלי ל"פתח לבי בתורתך", לא תורה שמצד הנבראים כמו אצל האבות אלא תורת הוי' שלאחרי ביטול הגזירה דעליונים ותחתונים במ"ת.
הטענה "למה הרעות" בדורנו: טענה זו ישנה גם בגלות הזה האחרון, בהזמן דעקבתא דמשיחא. כי אף שנשארו רק רגעים ספורים לגאולה האמיתית והשלימה, מ״מ דוקא עתה נהי׳ החושך כפול ומכופל גדול יותר מכפי שהי׳ לפני זה (כי אף שבגשמיות הנה בחמלת ה׳ עלינו נמצא עתה רוב מנין ורוב בנין של עם ישראל במצב טוב יותר מכפי שהי׳ לפני זה, מ״מ, ברוחניות נהי׳ החושך כפול ומכופל גדול יותר).
לכאורה, מכיון שנמצאים כעת ברגעי הגלות האחרונים, הי׳ צ״ל התעוררות גדולה (א שטורעמדיגער טאן) בלימוד התורה והפצת המצוות באופן דמהדרין מן המהדרין ולנצל (אַריינכאַפּן) הרגעים שנשארו עדיין באופן דחטוף ואכול חטוף ושתי, ומ״מ החושך הוא גדול ביותר, שאין ההתעוררות (השטורעם) כדבעי למיעבד. ובפרט לאחרי כל ההתעוררות מלמעלה שהי׳ בדורנו זה דוקא, ע״י הנסים הגלויים וההשגחה פרטית שכאו״א רואה בחיים הפרטיים והכלליים של כללות בני ישראל. כולל ההוספה שנהי׳ עתה בהפצת התורה, הן בנגלה דתורה והן בתורת החסידות, ע״י גילוי כת"י הראשונים שלא היו בנמצא בדורות הקודמים. וכן ניתוסף באופן הלימוד עצמו (הן בנגלה והן בחסידות) כננס שעומד על גבי הענק ורואה רחוק יותר מהענק עצמו, דאף שדורות האחרונים דעקבתא דמשיחא הם בבחי׳ ננס לגבי דורות הראשונים, מ״מ כאשר לימוד התורה שלהם הוא באופן שאינם בונים ענינים בתורה ע״י כחם ועוצם ידם, אלא מודים שכל משענתם היא על גבי ה״ענק״ (דורות הראשונים), הנה אז מצליחים ורואים רחוק יותר מהענק, שאופן הלימוד הוא נעלה יותר (כביכול) גם מכמו בדורות הראשונים. ומ״מ עם כל גילויים אלו, דוקא עתה נהי׳ החושך כפול ומכופל כל כך שאין התעוררות כדבעי למהוי. ומזה יכול להיות חלישות גדולה והטענה למה עשה ה׳ ככה, ע״ד שאלת משה למה הרעותה לעם הזה.
נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש
מיוסד:
מאמר רחב בלשונות מבהילים על טענת "למה הרעות". בתחלתו מביא מתו״א ריש פרשתנו "מבאר כ״ק אדמו״ר הזקן ד"וארא" יש בו ב׳ פירושים, א׳ לשון עבר, שנתגלה כבר לאבות, והב׳ לשון עתיד, שהוא לשון הוה, שתמיד יש בחינה זו בכל זמן בכל אדם".
מאמר רחב בלשונות מבהילים על טענת "למה הרעות". בתחלתו מביא מתו״א ריש פרשתנו "מבאר כ״ק אדמו״ר הזקן ד"וארא" יש בו ב׳ פירושים, א׳ לשון עבר, שנתגלה כבר לאבות, והב׳ לשון עתיד, שהוא לשון הוה, שתמיד יש בחינה זו בכל זמן בכל אדם".