סיכום:
העלאה והמשכה, באבות וישראל, בתורה ותפלה
 
לפי פירושם של הבעש"ט, הרב המגיד, ואדמו"ר הזקן, "והיה כי תבוא אל הארץ וגו'" מדובר בענינים כללים, לאדה"ז הוא ענין כריתת ברית על התורה והארץ, לבעש"ט הוא התחלת העבודה, ולהה"מ הוא השכר בעוה"ב. שייכות כל ענינים אלו למצות ביכורים, אף שהיא מצוה פרטית, כי יש בה ב' ענינים כללים, א. הבאת פירות ב. קריאת הפרשה, למדים ממנו הוראות באופן קיום המצות ולימוד התורה והיא נותנת כח על כללות ענין עבודה רוחנית והשכר דלעת"ל.

האבות וישראל נקראו ביכורים בפסוקים, מעלתן קדמה לתרומות מצד שרשם, האבות, "בעבר הנהר ישבו", למעלה מסדהש"ת, ישראל עלו במחשבה, מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, קודם לתורה שנק' תרומה, תורה מ', וירדו מבחי' "טהורה היא" ל"אתה נפחת בי", לבירא עמיקתא, לצורך עליה, לקשר עם שרשה עלו במחשבה ולפעול בעולם, הבאת פרי האדמה לביהמ"ק מלמטלמ"ע – העלאה, קריאת הפרשה – המשכה מלמעלמ"ט, מבחי' ראש ומזל שבנשמה לנשמה למטה, ונעשה בשירה ושמחה גדולה הפורצת גדר, כי שמח בחלקו בארץ שנתן לו באופן דירושה וישיבה, ורואה בו ברכת ה' שהיא זבת חלב ודבש. "הגדתי", ל' שבח שמכיר טובה ואינו כפוי טובה. ע"י העלאה והמשכה זו פועל שיהי' תשנה לשנה הבאה שמוסיף בעבודתו מעלין בקודש.

העלאה והמשכה בתורה: נגלה דתורה נתלבשה בקושיות ומחלוקת עד לעץ הדעת טו"ר, ופנימיות התורה עץ החיים, הקישור ביניהם ע"ד חיבור עליונים ותחתונים במ"ת, המשכה, אותיות החקיקה שבלוחות לתושב"כ ומשם לתושבע"פ עד לכל מה שתל' ותיק עתיד לחדש, והעלאה, לימוד התורה באופן של ליראה את ה', יראה עילאה.

בתפלה (במקום ביכורים) העלאה, "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", והמשכה, "מלאכי אלקים עולים ויורדים בו", ברכת ה' בגו"ר למטה בארץ, גם מברר ניצוצי קדושה ומעלה אותן למעלה וממשיך ברכת ה' למטה.

נערך ע"י הר' שנ"ז שי' פרקש