ליל שמח"ת, לפני הקפות - הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א
הקשר דשמח"ת לגאולה - "בוא יבוא צמח בשמח"ת" ובתוכן הפסוקים ד"אתה הראת", וההוראה שביום זה צ"ל הנהגה מעין ההנהגה בימות המשיח - להרגיש ש"(אתה הראת . .) אין עוד מלבדו"
הקשר לתשב"ר "אל תגעו במשיחי", שגם הם חוגגים את שמח"ת ובדורנו נקראים "צבאות השם" - ועד שכאשר יסתכלו עליהם "יראו משיח"
אמירת "לחיים" ע"י תשב"ר והמחנכים

ליל שמח"ת, לפני הקפות
ביאור השייכות דתשב"ר לימות המשיח והפעולות עם ילדי ישראל שנקראו "צבאות השם"
הוספה בהפעולות עם ילדים שבנה זו (מצד הרמזים שבתשנ"ב) והשייכות לקריאה בתורה ב"וזאת ליהודה" (ענינם של התלמידים - חיילי בית דוד)
עניני הגאולה - א) בפסוקי "אתה הראת . . אין עוד מלבדו" והקשר להעבודה ד"צחצוח הכפתורים" שבסיום הגלות - חיבור ואיחוד שני חלקי הבגד. ב) בסיום הרמב"ם (שחל בשמח"ת) ב"הלכתא למשיחא"
ביאור פרטי כל הפסוקים ד"אתה הראת" (ע"ד הרמז) ושייכותם זל"ז בענין המשכת אלוקות בתוך העולם, ענין הגאולה

קונטרס בענין תושבע"פ שאינן בטלין לעולם - יום ב' דר"ה, ליל שבת חוה"מ סוכות, ליל ויום שמח"ת
מעלת "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלות לעולם" כחמשה חומשי תורה, משא"כ השקו"ט שבתורה וספרי הנביאים
ביאור הגדר ד"מצוות בטלות לע"ל" אע"פ שהתורה היא נצחית - שקאי על הציווי להאדם ולא על מציאות המצוות, ועפ"ז - ביאור ההלכה ד"בגד שאבד בו כלאים . . עושה ממנו תכריכין . . במתים חפשי וכו'"
החילוק בין "הלכות של תורה" שאינן בטלות ומצוות ש"בטלות"; ב' דרגות בהלכות התורה: א) "הליכות עולם לו" (שכאשר נשלמת הפעולה בעולם, אזי עתידין ליבטל). ב) "אל תקרי הליכות אלא הלכות" ("לעולם יהיו")
הגדר ד"אינן בטלות לעולם" בנוגע להלכות כבית הלל שלע"ל יהיו כבית שמאי - שזהו מצד הציווי והפעולה (בתקופת ימות המשיח, הזמן ד"היום לעשותם"), אבל כפי שהם רצונו של הקב,ה (בתקופת התחיה, הזמן ד"למחר לקבל שכרם") יתגלו בעולם שתי הדעות, מצד "נמנע הנמנעות"
ב' התקופות לעתיד לבוא בסדר וחלוקת ההלכות בסיום ספר הרמב"ם: א) כאשר עסק המצוות הוא "כדי שיזכו לחיי העולם הבא". ב) "עסק כל העולם . . לדעת את ה' בלבד", ולא בשביל איזו מטרה ותכלית