תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
English
תוכן ענינים
משיחות לילות חג הסוכות - קו' מעייני הישועה
פרק ראשון - פתיחה בברכה
ברכה בענינו של היו"ט - שמחה המשכת השמחה על כל השנה כולה - שנת שמחה שלימות הברכה - בכל אותיות האל"ף בי"ת
פרק שני - חג האסיף והגאולה
חג האסיף - אסיפת כל ניצוצות הקדושה שבכל העולם, ואסיפת כל בנ"י מארבע כנפות הארץ היסוד דכל עניני העולם - אבן השתי' - אותיות התורה, א-ב ש-ת שני סדרים באותיות הא"ב - מלמעלה למטה ומלמטה למעלה ב' אופנים בבירור העולם ע"י הלכות התורה - "הליכות עולם לו", ו"אל תקרי הליכות אלא הלכות" - זבולון ויששכר חג האסיף תשנ"ב, תהא שנת נפלאות בכל - בכל מכל כל, בגימטריא קבץ, קיבוץ ואסיפת בנ"י
פרק שלישי - פעולת האושפיזין
אורח מברך לבעל הבית - להמשיך ולגלות בעלותו של הקב"ה בעולם אורח מלשון דרך; שתי דרכים בעבודת ה' - המשכה מלמעלה למטה והעלאה מלמטה למעלה הכנסת וכיבוד אורחים - ההשתדלות להדמות אליהם ע"י ההליכה באורחותיהם פרטי האושפיזין: אברהם - פתיחת הדרך לגלות אלקות בעולם. יצחק - לידתו פעלה גילוי אלקות בעולם. יעקב - תורה. משה - החידוש בתורה ע"י הפלפול (רחובות הנהר), אהרן - הפצת התורה, יוסף - פעולת התורה בבירור העולם לעשות מ"אחר" "בן", ודוד - ביאת דוד מלכא משיחא (ע"י תלמידי תומכי תמימים. חיילי בית דוד)
פרק רביעי - שמחת בית השואבה
שמחת הגאולה - "הנה זה (מלך המשיח) בא" על כאו"א להשתתף בעצמו בהשמחה, ועד כמו בעה"ב, להיות רוח החי' שמחה באופן של פריצת גדר, למעלה ממדידה והגבלה הוספה בהשמחה מיום ליום הוספה בצדקה שמקרבת את הגאולה
קונטרס בענין תושבע"פ שאינן בטלין לעולם - יום ב' דר"ה, ליל שבת חוה"מ סוכות, ליל ויום שמח"ת
מעלת "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלות לעולם" כחמשה חומשי תורה, משא"כ השקו"ט שבתורה וספרי הנביאים
ביאור הגדר ד"מצוות בטלות לע"ל" אע"פ שהתורה היא נצחית - שקאי על הציווי להאדם ולא על מציאות המצוות, ועפ"ז - ביאור ההלכה ד"בגד שאבד בו כלאים . . עושה ממנו תכריכין . . במתים חפשי וכו'"
החילוק בין "הלכות של תורה" שאינן בטלות ומצוות ש"בטלות"; ב' דרגות בהלכות התורה: א) "הליכות עולם לו" (שכאשר נשלמת הפעולה בעולם, אזי עתידין ליבטל). ב) "אל תקרי הליכות אלא הלכות" ("לעולם יהיו")
הגדר ד"אינן בטלות לעולם" בנוגע להלכות כבית הלל שלע"ל יהיו כבית שמאי - שזהו מצד הציווי והפעולה (בתקופת ימות המשיח, הזמן ד"היום לעשותם"), אבל כפי שהם רצונו של הקב,ה (בתקופת התחיה, הזמן ד"למחר לקבל שכרם") יתגלו בעולם שתי הדעות, מצד "נמנע הנמנעות"
ב' התקופות לעתיד לבוא בסדר וחלוקת ההלכות בסיום ספר הרמב"ם: א) כאשר עסק המצוות הוא "כדי שיזכו לחיי העולם הבא". ב) "עסק כל העולם . . לדעת את ה' בלבד", ולא בשביל איזו מטרה ותכלית
פרק ראשון - פתיחה בברכה
ברכה בענינו של היו"ט - שמחה המשכת השמחה על כל השנה כולה - שנת שמחה שלימות הברכה - בכל אותיות האל"ף בי"ת
פרק שני - חג האסיף והגאולה
חג האסיף - אסיפת כל ניצוצות הקדושה שבכל העולם, ואסיפת כל בנ"י מארבע כנפות הארץ היסוד דכל עניני העולם - אבן השתי' - אותיות התורה, א-ב ש-ת שני סדרים באותיות הא"ב - מלמעלה למטה ומלמטה למעלה ב' אופנים בבירור העולם ע"י הלכות התורה - "הליכות עולם לו", ו"אל תקרי הליכות אלא הלכות" - זבולון ויששכר חג האסיף תשנ"ב, תהא שנת נפלאות בכל - בכל מכל כל, בגימטריא קבץ, קיבוץ ואסיפת בנ"י
פרק שלישי - פעולת האושפיזין
אורח מברך לבעל הבית - להמשיך ולגלות בעלותו של הקב"ה בעולם אורח מלשון דרך; שתי דרכים בעבודת ה' - המשכה מלמעלה למטה והעלאה מלמטה למעלה הכנסת וכיבוד אורחים - ההשתדלות להדמות אליהם ע"י ההליכה באורחותיהם פרטי האושפיזין: אברהם - פתיחת הדרך לגלות אלקות בעולם. יצחק - לידתו פעלה גילוי אלקות בעולם. יעקב - תורה. משה - החידוש בתורה ע"י הפלפול (רחובות הנהר), אהרן - הפצת התורה, יוסף - פעולת התורה בבירור העולם לעשות מ"אחר" "בן", ודוד - ביאת דוד מלכא משיחא (ע"י תלמידי תומכי תמימים. חיילי בית דוד)
פרק רביעי - שמחת בית השואבה
שמחת הגאולה - "הנה זה (מלך המשיח) בא" על כאו"א להשתתף בעצמו בהשמחה, ועד כמו בעה"ב, להיות רוח החי' שמחה באופן של פריצת גדר, למעלה ממדידה והגבלה הוספה בהשמחה מיום ליום הוספה בצדקה שמקרבת את הגאולה
קונטרס בענין תושבע"פ שאינן בטלין לעולם - יום ב' דר"ה, ליל שבת חוה"מ סוכות, ליל ויום שמח"ת
מעלת "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלות לעולם" כחמשה חומשי תורה, משא"כ השקו"ט שבתורה וספרי הנביאים
ביאור הגדר ד"מצוות בטלות לע"ל" אע"פ שהתורה היא נצחית - שקאי על הציווי להאדם ולא על מציאות המצוות, ועפ"ז - ביאור ההלכה ד"בגד שאבד בו כלאים . . עושה ממנו תכריכין . . במתים חפשי וכו'"
החילוק בין "הלכות של תורה" שאינן בטלות ומצוות ש"בטלות"; ב' דרגות בהלכות התורה: א) "הליכות עולם לו" (שכאשר נשלמת הפעולה בעולם, אזי עתידין ליבטל). ב) "אל תקרי הליכות אלא הלכות" ("לעולם יהיו")
הגדר ד"אינן בטלות לעולם" בנוגע להלכות כבית הלל שלע"ל יהיו כבית שמאי - שזהו מצד הציווי והפעולה (בתקופת ימות המשיח, הזמן ד"היום לעשותם"), אבל כפי שהם רצונו של הקב,ה (בתקופת התחיה, הזמן ד"למחר לקבל שכרם") יתגלו בעולם שתי הדעות, מצד "נמנע הנמנעות"
ב' התקופות לעתיד לבוא בסדר וחלוקת ההלכות בסיום ספר הרמב"ם: א) כאשר עסק המצוות הוא "כדי שיזכו לחיי העולם הבא". ב) "עסק כל העולם . . לדעת את ה' בלבד", ולא בשביל איזו מטרה ותכלית
ENGLISH
The interrelation between Torah study and worldly activity; the new dimensions of Torah that are being revealed because of the developments in technology and society.
עוד
[הפתח דבר לקו' "בענין תושבע"פ שאינן בטלין לעולם" (בקשר לסיום הרמב"ם)].