צ"ב השייכות דפ' ראה (המשכתה מלמעלמ"ט, כמודגש בכל פרטי התיבות ד"ראה גו' ברכה") להעבודה דחודש אלול (מלמטלמ"ע - "אני לדודי גו'"); ואף שנת"ל שחודש אלול כולל גם את אופן העבודה דמלמעלמ"ט ("דודי לי"), ושענין זה שייך במיוחד לאדר"ח אלול (ל' אב, השייך לסדר העבודה דחדשי הקיץ) שבו קורין פ' ראה - הרי סו"ס ענינה העיקרי של שבת זו שייך לחוד שאלול, שעיקר ענינו הוא העבודה מלמטלמ"ע
 הביאור בהאמור: בחודש אלול ישנו גם החיבור דב' המעלות - המעלה ד"אני לדודי" (עבודת האדם) והמעלה ד"דודי לי" (גילוי הבל"ג), כמרומז גם בחמשת הר"ת ד"אלול" (שג' קוין דעבודת האדם חדורים בבל"ג דתשובה וגאולה); ולזה צ"ל האדם בדרגא שלמע' ממדוה"ג, ע"י שמגלה שמציאותו האמיתית היא הקב"ה ("ראה אנכי גו'" - "אני מי שאנכי") שלמע' מגדר מעלה ומטה
 הדגשת הענין בקביעות שנה זו - שאדר"ח אלול חל בשבת, שבו כאו"א מישראל הוא באופן נעלה יותר מבימות החול (משא"כ בדר"ח אלול אינו יכול לחול בשבת, כיון שסדר העבודה צ"ל מלכתחילה של שבת); וענין זה מודגש במיוחד בהקדמה דשבת לר"ח (בתפלה, בברכות הפטרה וכו'), כיון ששבת היא למע' מגדרי העולם
 המעלה המיוחדת בשנה זו - שנת "נפלאות אראנו" (כפי שראו בפועל, כולל בנוגע לבנ"י שבמדינה ההיא, שבימים האחרונים התקיים בה כינוס השלוחים כו'), ולכן סה"כ דהחשבון דחודש אלול הוא "עד מתי"
 השייכות לגאולה בפרטי עניני היום: שבת - "יום שכולו שבת כו'"; ר"ח - "שהם עתידים להתחדש כמותה"; אלול - בסמיכות למנ"א; פ' ראה - גאולה באופן של ראי'; הפטרת ר"ח ומ"ח - כמה מיעודי הגאולה; פ' שופטים - "ואשיבה שופטיך גו'"
 הוראה בפועל: פרסום ע"ד עבודת חודש אלול, ובהדגשה יתרה - בענין הגאולה, ובאופן שהקב"ה אומר ע"י עבדיו הנביאים "ראה גו' ברכה"
 מעלת אמירת "לחיים", "לחיים ולברכ" בהתוועדות חסידית, שעי"ז זוכים לברכה העיקרית - הגאולה האמיתית והשלימה