השייכות דפ' שלח לזמן מ"ת - הדגשת מעלת העבודה בכח עצמו, "שלח לך לדעתך, אני איני מצוה לך", ועד ש"אני נותן להם מקום לטעות", כדי שיגלו כחם שאינם טועים. ודוגמתו במ"ת - סיום הארבעים יום דמ"ת באופן ש"בושש משה לרדת מן ההר", נתינת מקום לחטא העגל; ועד"ז בעשה"ד - העילוי ד"לא יהי' לך" לגבי "אנכי"
 השייכות לפ' קורח (שמתחילין לקרוא במנחה) - "קורח שפיקח הי' . . עינו הטעתו", כדי להדגיש מעלת העבודה בכח עצמו
 השייכות למאמריו של רבי עקיבא בפ"ג דאבות - "הוא הי' אומר חביב אדם שנברא בצלם . . חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה", "הכל צפוי והרשות נתונה", "הכל נתון בערבון כו' והכל מתוקן לסעודה"
 ההוראה בפועל - שליחותו של כאו"א מישראל ללמוד וללמד תורה, "העמידו תלמידים הרבה", לייסד שיעורי תורה
 השלימות לשיחות דלעיל / חלוקת משקה