ביאור המשנה (פכ"ד דכלים) "שלשה תריסין הן וכו'" ע"ד החסידות, הקשר ל"יארצייט", וההוראה בעבודת האדם.

הדרן על סדר הלימוד ליארצייט (פכ"ד דכלים ופ"ז דמקוואות)
הרמז בתוכן ב' הפרקים הנלמדים ביארצייט (שמסתבר ששייכים לזה גם בתוכנם, ולא רק בהרמז דר"ת נשמה וכו') - שבפ"ד דכלים נרמזת כללות העבודה בעוה"ז, ובפ"ז דמקואות נרמז העילוי שע"י העבודה (א-ב)
באור משנת "ג' תריסין" בעבודה: "תריסין" - תומ"צ המגינים על הנשמה; "תריס הכפוף" - עניני העולם תופסים מקום ("שוכבין עליו"), וצ"ל הגנה גדולה ("מג' רוחות"), ושייך גם טומרת מדרס; "שמשחקים בו בקונפון" - עניני העולם אינם תופסים מקום, והמלחמה אינה אלא "משחק", אלא שמ"מ נרגש מציאותו ושייך טומאת מת; "דיצת הערביין" - אינו נרגש כלל מציאותו אלא לעשות נח"ר להקב"ה. (ג-ו)
ביאור הענין ע"פ המבואר בדא"ח בענין הקניגיא שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים, שיש בזה ג' אופנים - מלחמה ממש, משחק של מלחמה, ותענוג המלך (ז)
ג' ענינים אלו הם בהתאם לג' דרגות באלקות - ממלא כל עלמין ("תריס הכפוף"), סובב כל עלמין ("שמשחקין בו בקונפון") ומהותו ועצמותו ית' ("דיצת הערביין"); ועפ"ז מובן הצורך בג' אופני העבודה, כי הענין דדירה בתחתונים צ"ל גם מצד הגילויים (ח-ט)
בהתאם להנ"ל הם ג' עניני הטהרה שבמשנה האחרונה: "הטביל בו את המטה כו' בטיט העבה", מקוה כו' כובש כו' ויורד וטובל", "מחט כו' על מעלת המערה"; ובהמצב שלאחרי גמר העבודה - "שהמים מקדמין", "שיתפחו המים" ו"עבר עלי' הגל". (י-יא)
נוסף להאמור, כלולים במשנה האחרונה כל הענינים (העבודה והטהרה): הפעולה בהתחתון - "הטיל בו את המטה"; עבודת האדם - "מקוה שמימיו מרודדין", שחסר בקבלת עול, וע"י המדות ("עצים" ו"קנים", שכובש באבנים - קבלת עול), "יורד וטובל"; העילוי שעי"ז - "מחט" המחברת עליון ותחתון, ועומדת "על מעלת המערה" ע"י העבודה ד"מוליך ומביא", ולכן "טהורה". (יב-יד)
ג' ענינים הנ"ל בשייכות לענין המיתה - בגלל חטא ("טמא מדרס"), בעטיו של נחש ("טמא טמא מת"), "לא שלט בהן מלך המות" ("טהורה מכלום"); ועד"ז בטבילה בנהר דינור הנעשית ביום היארצייט (טו)