תר"צ - תש"י
תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
תשנ"ב
בלתי מוגה
תוכן ענינים
1. המנהג (וההשתדלות) לקשר ההתוועדות ד"יאר-צייט" עם סיום מסכת - שהו"ע של שמחה לכל הדעות, ובהדגשה יתירה בסמיכות לחמשה עשר באב דמיני' אזלינן; ההוראה מזה - הצורך להשתדל באחדותם של ישראל
2. שייכות (תוכן) הסיום לחודש אב
3. סיום מס' תענית: "בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה", "תנא הן הן בני דוד בן יהודה, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, הן הן בני יואב בן צרוי'" - היפך הכלל שאי-אפשר שתהי' פלוגתא במציאות?! והביאור בזה
4. ההוראה בעבודת האדם - "והחי יתן אל לבו"
5. ההוראה מקביעות שנה זו - שעשרים באב חל ביום הרביעי דפ' עקב; ההוספה בנתינת שליחות-מצוה לצדקה
2. שייכות (תוכן) הסיום לחודש אב
3. סיום מס' תענית: "בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה", "תנא הן הן בני דוד בן יהודה, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, הן הן בני יואב בן צרוי'" - היפך הכלל שאי-אפשר שתהי' פלוגתא במציאות?! והביאור בזה
4. ההוראה בעבודת האדם - "והחי יתן אל לבו"
5. ההוראה מקביעות שנה זו - שעשרים באב חל ביום הרביעי דפ' עקב; ההוספה בנתינת שליחות-מצוה לצדקה